|
|
עמוד:282
ב 1897 הגיע מספר השכונות בירושלים ל . 46 הן הוקמו והתפתחו בעקבות הגידול בעלייה היהודית לארץ ישראל , שחלק ניכר ממנה פנה לירושלים , אך כמובן גם לרגל הריבוי הטבעי הגבוה בקרב האוכלוסיה היהודית , שגדל מאד בסוף המאה ה 9 ו עקב שיפור תנאי התברואה וצמצום התמותה . מלבד האוכלוסיה היהודית שהתגוררה ב 1897 בשכונות שמחוץ לחומות , היו גם יהודים שהתגוררו במוסדות ציבור שקמו אף הם מחוץ לחומות עד לתאריך זה . לפיכך נראה שנקיטת מספר של 16 , 000 יהודים מחוץ לחומות ב 1897 לא יהיה מוגזם ; ואם נקבל , כי כלל האוכלוסיה היהודית באותו זמן התקרבה לכרי 35 , 000 יהודים , נוכל לומר , שיתרת ה 19 , 000 נפש לערך היו בעיר העתיקה . הגידול בשנות ה 90 באוכלוסייה היהודית בירושלים כבר התרחש בשטח שמחוץ לחומות . כאן היה הגידול מכ 7 , 500 נפש בראשית שנות ה 90 לכ 6 , 000 ו נפש ב — 1897 גידול משמעותי ביותר לעומת מצב העמידה היחסי שהיה בגידול האוכלוסיה היהודית בעיר העתיקה בשנות ה 18 , 500 ) . 90 ב 890 ו אל מול 19 , 000 ב 900 ו ) 150 א . התפתחויות אלו מראות בבירור , כי בתקופה זו חלה הכרעה ברורה בין שני חלקי העיר . כפות המאזניים נטו והוכרעו לטובת החלק החרש , שגדל והתפתח , לעומת החלק העתיק שעמד והתייצב , ולא ארכו הימים והוא אף החל לקטון ולהצטמק . מבחינת תפרושת הבנייה היהודית יש לומר , כי ההתפתחויות בשנות ה 90 המשיכו לחזק את שני המוקדים העיקריים — מאה שערים וררך יפו — שכבר קמו בעשורים הקודמים . יתרה מזו -. המרחק ביניהם הלך והצטמצם , והם החלו מתקרבים זה לזה כדי יצירת גוש גדול אחד . השכונות המבודדות ליד חומת העיר העתיקה המשיכו להתקיים , ובאיזור ימין משה וקריה נאמנה אף חלו התפתחויות חשובות , אלא שלא היה בכוחן למנוע בעתיד את המשך בירורן , שהביא , לבסוף — במידה רבה — לנטישתן . בנוגע לאופי השכונות חשוב לציין כי בעשור זה חלה ירידה בבניית שכונות ה'חברות . ' שוב לא היה צורך בהתאגדות חברתית לבניית שכונה . לעומת זה גדלה מאד פעילות חברות המסחר . סוג חרש של שכונות החל קם מחוץ לחומות — שכונות ה'כוללימ . ' התפתחות זו היא שקבעה , בעצם , את הכרעתנו לחלק את תהליך הקמת השכונות בשנות ה 80 וה 90 לשני שלבים . נכון אמנם , שראשית פעולתן של חברות המסחר בבר החלה במחצית השנייה של שנות ה , » 0 אך הפעילות האופיינית העיקרית שלהן ( למרות אי הגשמתן של תוכניות בנייה של חברות מסחר מסוימות ) היתה בעיקר בשנות ה . 90 אם נוסיף לכך , כי בראשית שנות ה 90 החלו ה'כוללים' להצטרף למעגל בוני השכונות , עדות המזרח החלו תורמות את תרומתן ( בהקמת שכונות הבוכארים , ( ופליטים מרוסיה ( בגל העולים השני של 'העלייה הראשונה ( ' החלו מגיעים לירושלים — נובל בהחלט לסכם , שבתהליך בניית השכונות שמחוץ לחומות ירושלים יש להבחין בין שכונות שנות ה 80 לאלו של שנות ה . 90 . 2 המשבר בבולמוס הבנייה ומראה שכונות העיר בסוף המאה ה 9 י התגברות תהליך יציאתם של יהודי ירושלים אל מחוץ לחומות , יחד עם גל העלייה שבאה ארצה בראשית שנות ה , 90 גרמו לבולמוס של בנייה בלתי מאורגנת בידי אגודות וחברות שונות . תוך זמן קצר צצו אגודות חדשות רבות י 'אלף שערים , ' 'נחלת יעקב , ' 'אגודת שלמה , ' 'משאת בנימץ ? , ' אהבת ציון , ' 'חיבת הארץ , ' 'מרום ציון' ועור — אך רובן לא האריכו ימים , תוכניותיהן לא הוצאו לפועל והן נשכחו . "' 50 ו . בן אריה , חלק ראשון , עמי 50 . 40 ! וא . שס , שם . rx פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 85
|
|