|
|
עמוד:127
סלילת דרך יפו ירושלים , השיבושים והתיקונים בפקודת הסולטאן עבד אל עזיז החלה ב 1867 עבודת סלילת כביש יפו ירושלים . ב 3 . 2 . 1868 ו כותב העיתון 'הלבנון' על ראשית הסלילה ו 'ביום 7 אוקטאבער העבר החלו לפנות הדרך לסקלהו ולהרימהו ולעשות העקוב למישור ברוחב 12 אמות באמת הדרך . ומטעם פחות הממשלה הוטל על כל בני הכפרים היושבים ליד הדרך , שכל איש מהם אשר יובל לעבוד יעבוד במלאכת הדרך חמשה ימים , ואשר לא יאבה לעבוד יתן 30 פייאסטער . גם מאוצר הממשלה ניתן סך 150 , 000 פייאסטער גם אבק שריפה וכל חוצבי בהר הנדרש להבקיע הסלעים והאבנים אשר על אם הדרך . גם שלחה חרשי מתקני דרכים להשגיח ולפקח על המלאכה . גם יושבי הערים כאזרחים כגרים . 30 המגיד , בי בסיון תרכ"א . שנה חמישית , גיליון , 21 עמי 16 ו ( בטעות מצויינים שם 36 מגדלים . (! אביצור , מאה שנה לדרך , עמי , 4 וראה גם : כרמל , כרוניקה , עמי 6 ) 72 לינואר . 31 . ( 1860 אביצור , שם , עמי . 32 . 4 הלבנון , 1 י בתמוז תרכ"ה , שנה שנייה , גיליון 3 ו , עמי 94 ו . גג . אביצור , נמל יפו , עמי . 18-17 4 ג . שם , שם . לא סריר — בעיקר פרשים — שמילא תפקידי שיטור , משמרות רכובים החלו מפקחים על קטעי הדרך בין מגדל למגדל . פעולות אלו לא הביאו לסלילת דרך לעגלות , אך הרחיבו את הדרך והכשירוה למעבר בהמות משא . על ממדי השיפור תעיר העובדה , שב 864 ו כבר אפשר היה להעביר בה פעמוני כנסיה גדולים . הפעמונים הוכנסו לתוך גלילי עץ גדולים , וגולגלו לירושלים בידי 150 ? בוגומולקות ( צלייניות רוסיות ' ( י . באמצע שנות ה 60 עדיין היו בהמות רכיבה אמצעי התחבורה העיקרי . בקשר להבאת ארון הקודש לבית הכנסת חורבת רבי יהודה חסיד בירושלים מציין 'הלבנון' מ 865 ו , כי ליפו הובא בדרך הים , ומיפו לירושלים הובל על גבי גמלים .- ' סלילת כביש ביירות דמשק בראשית שנות ה 60 בידי חברה צרפתית הביאה לניסיונות מחודשים של המעצמות לקבלת זיכיון על דרך יפו ירושלים , אולם התורכים הסתפקו במה שעשה סוראייה פחה , ולא נתנו לזרים זיכיון לסלילת הכביש . אלא שאת גלגלי המודרניזציה אי אפשר היה לעצור . שנות ה 60 הביאו עמן שינויים טכנולוגיים חשובים גם בארץ ישראל . ביפו החלו נפתחות סוכנויות של חברות אוניות שונות , שהקימו קווי נסיעה קבועים להובלת נוסעים ומטענים בים התיכון . בראשית 1865 הופיע הטלגרף ; ארץ ישראל חוברה לביירות — דמשק — קושטא , וקווי טלגרף נמתחו מירושלים ליפו ומשם לאל עריש ולמצרים . בנמל יפו הוכנסו שיפורים והוקם מגדלור . תוכניות שהוצעו להקמת נמל משוכלל עוררו התנגדות לא מעטה אצל השלטונות התורכיים , בייחוד לאחר הנחיתה הצרפתית בביירות ב 860 ו , שבאה בעקבות טבח הנוצרים בלבנון ובדמשק . " בפי שכבר ציינו , החלו גם היהודים להיות פעילים במסחר ביפו . טחנת קיטור שהקים יהודי בירושלים ב 1865 או 1866 הועברה ליפו , אלא שגם כאן לא האריכה ימים . תכפו הדיבורים על בניית מסילת ברזל מיפו לירושלים , או לפחות על סלילת כביש . הכול הבינו , שעם פתיחת תעלת סואץ — שחפירתה היתה אז בעיצומה — תתקרב יפו לנתיבי תחב ה ימיים ראשיים ותתפתח בקצב מהיר . לקראת חגיגות פתיחת תעלת סואץ אף ציפו לאורז ם נכבדים שהתבוננו לבקר גם בירושלים , ובימי יורשו של סוראייה פחה , נזיף פחה , הוחלט ל סלילת הדרך .
|
|