|
|
עמוד:104
הבישוף גובאט . בסוף שנות ה 50 חזר שנלר לביתו כי האיזור הובטח על ידי הקמת מגדלי השמירה של המימשל העות'מאני שניבנו לאורך דרך יפו . אלה הגנו גם על בנייני 'שנלר' שהיו בקירבתם ( ראה עמ ' 27-126 ו ) . 1860 היתה שנת טבח הנוצרים בלבנון ; אלפי נוצרים מרונים נטבחו שם בידי הדרוזים במהומות שפרצו באותה שנה . שנלר נסע לביירות במטרה להציל יתומים נוצרים , אך הצלחתו היתה זעומה ביותר , כי האוכלוסיה המקומית לא נתנה אמון במיסיונר הפרוטסטנטי הזר . אחרי עמל רב חזר שנלר מצידון לירושלים , באוקטובר , 1860 ועמו 9 יתומים ; קבוצה קטנה זו היתה הגרעין של בית היתומים הסורי' שעתיר היה לקום בירושלים . בעבור זמן מה הוחל בבניית המוסד במקום , ובסוף 1861 כבר נמצאו בו כ 40 חניכים . בראשית שנות ה ם 6 הורחב שטח בית היתומים והגיע עד לכדי 55 דונם , ואם כי המצב מחוץ לחומות החל משתפר , החליט שנלר , למור הניסיון , להקים מסביב לבית היתומים שלו חומת אבן בגובה 3 . 5 מ , ' וקבע בה שער ברזל . את הכסף למפעל תרמו קהילות פרוטסטנטיות שונות בעיקר בגרמניה ובשווייץ . עד 1885 הגיע הסכום הכללי של התרומות ל 550 , 000 פרנק . גם בדים , שמיכות , ואפילו פירות מיובשים , נשלחו מאירופה למפעל . במפת ווילסון מ 864 / 5 ו כבר מסומן בית היתומים , אך חשוב לציין , כי אז היה שטחו עדיין קטן יחסית , בהשוואה למה שהתפתח וגדל לאחר מכן . " ב 867 ו נפתחו שערי המוסד גם לבנות . סיסמתו של שנלר למוסדו היתה — 'דבר האל ועבודה' . ( Gottes Wort und Arbeit ) מטרתו היתה דאגה ליתומים , עיוורים ונוער עזוב והשלמת הכשרתם המקצועית ל'הכשרת בוגרים מועילים לחברה . ' בררך כלל נשארו החניכים במוסד עד גיל . 18 כל חניך רכש מקצוע , ולפעמים זכו ל 10 שנות חינוך בבית הספר . האידיאלים היו פרוטסטנטיים פוריטניים , על בסיס לאומני גרמני . בגמר לימודיהם היה על חניכי המוסד לעמוד בבחינות מקצועיות ולהוכיח את רמתם . אורלי ( 1876 ) מספר , כי במוסד 70 נערים בגילים , 17-4 מכל חלקי ארץ ישראל , עבר היררן , סוריה , מצרים , חבש ומרכז אפריקה . הנערים הם בני עדות נוצריות שונות : פרוטסטנטים , יוונים אורתודוכסים , קתולים , קופטים , מרונים . מוסלמים עוזרים בניהול משק הבית . החניכים מדברים שפות שונות , אך מצליחים להתגבר על קשיי השפה . שפות ההוראה הן ערבית וגרמנית , ומלבד מקצועות הדת מלמדים מקצועות כלליים . בית היתומים 'שנלר' היה אחר ממוקדי הבנייה החשובים מחוץ לעיר העתיקה , והקמתו היתה , ללא ספק , גורם חשוב בהתפתחותה של העיר שמחוץ לחומות . על המשך התפתחותו עוד נעמוד להלן , כאשר נעסוק בפרק זמן מאוחר יותר . בית היתומים הוקם בערך באותו הזמן שהוקמו בעיר גם בנייני 'מגרש הרוסים' ושכונת ? משכנות שאננים . ' המניע להקמתו של מוסד זה היה אמנם שונה בתכלית משל שני האחרים , אך עוברת ביצועם של שלושה מפעלי בניה גדולים בירושלים באותו פרק זמן מובילה למחשבה כי התנאים הכלליים שאיפשרו את הקמתם היו דומים . . 49 חדשות החברה הגרמנית , 859 ו , עמי ; 75 גנזך המדינה , חטיבה , 67 תיק 258 ( מסי 9 ו ;( 7 טלמן , עמי 5 המסתמך על הרצברג . . 50 גץ , עמי 0 וג ; אילן , עמי . 58 וראה גם : כרמל , כרוניקה , עמי 7 ) 75 ליולי 864 ו . ( ו . 5 שנלר , עמי ; 77 אילן , עמי . 52 . 39 ראה : ווילסון , סקר , מפה , . 1864 / 5 ג . 5 שנלר , עמי ; 90 נץ , עמי 11 ג . . 54 אורלי , עמי . 194-191
|
|