|
|
עמוד:93
הבתים המודרניים הראשונים מחוץ לחומות ; ראשית שנות ה 50 מספר בתים שנבנו מחוץ לחומות ירושלים בראשית שנות ה 50 מסמלים את ראשיתה של ירושלים החדשה . שלושת הידועים שבהם הם : מעון הקיץ של הקונסול הבריטי פץ , בטלביה , בית הספר הפרוטסטנטי שבנה הבישוף גובאט בהר ציון והבית שבנה הקונסול פין ביכרם אברהם / ושהיה קשור עם מפעל 'המטעים התעשייתיים" שלו . בספר זכרונותיה מוסרת גב' פין , כי הבית הראשון שנבנה מחוץ לחומות היה מעון הקיץ של הקונסול האנגלי , בטלביה . היא מדגישה , שהבית ב'כרם אברהם / שנבנה ב 855 ו , נבנה אחרי זה שבטלביה , אף שהבית שבטלביה היה מעון קיץ בלבד . ו . בן אריה . חלק ראשון , עמי . 2 . 444 פץ גבי , זכרונות , עמ 4 - ג . 1 הקדמה בפרק הראשון שחזרנו את נופה של ירושלים שמחוץ לחומות כפי שהיה בטרם החלו מתרחשות באיזור זה התמורות המודרניות , כלומר , במחצית הראשונה של המאה ה . 19 בפרק זה נעקוב בעיקר אחר ההתפתחויות שחלו בשטח שמחוץ לחומות ב 30 השנים הראשונות של המחצית השנייה של המאה . ( 1880-1850 ) לעיקוב אחר קביעות גאוגרפיות ראשונות בשטח מסוים חשיבות מיוחדת , שכן העוברית הראשונות הנקבעות בו גוררות אחריהן התפתחויות המשך . בסיכום חלקו הראשון של חיבורנו עמדנו על כך , שניתן לדבר על מעין חוק גאוגרפי של אינרציה היסטורית ; זאת אומרת , שעצם מציאותן של עובדות גאוגרפיות מסוימות בשטח מהווה גורם רב השפעה , המביא לידי כך , כי ההתפתחויות הגאוגרפיות הבאות באותו השטח תתאמנה עצמן ותמשכנה לפעול בכיוון של העוברות הגאוגרפיות שכבר קיימות . בסיכום הפרק הנוכחי של חיבורנו נעמוד על כך , כי חוק זה פעל גם בעיר החדשה . מבאן , שלימור העובדות הגאוגרפיות הראשונות בשטח שמחוץ לחומות הוא רב חשיבות לא רק מצד עצמן , אלא גם בשל העובדה כי הדבר יכול לתרום להסבר המשך ההתפתחויות והתהליכים בבניינה של העיר החדשה שמחוץ לחומות . תת הפרק הראשון יתרכז בניצני ההתפתחות הראשונים בשנות ה 50 ובמחצית הראשונה של שנות ה , 60 מראשית הבנייה מחוץ לחומות ועד למפה הראשונה המכסה את בל השטח הזה — מפת ווילסון מ 864 / 5 ו — המציגה בפנינו את תמונת הנוף שמחוץ לחומות בפי שהיה בשעת חיבור המפה . ניצני היציאה : הבתים הראשונים , 'ברם אברהם , ' 'ארטס / מתיישבים אמריקנים , 'שנלר , ' 'מגרש הרוסים' ו' משכנות שאננים'
|
|