1 בקשתו של קפקא להישכח

עמוד:14

14 נועם תירוש שלי תעתה בדרכה, סיבוב מוטעה של ההגה, רגע של פיזור דעת מצד הקברניט, היסח הדעת למראה ארץ מולדתי היפה להלל, איני יודע מה היה, רק זאת אדע : נשארתי על אדמות, וספינתי שטה מאז על מימי האדמה . אני שלא ביקשתי לחיות אלא על הָרִי, נוסע לאחר מותי, בכל מחוזות האדמה״ . "ובעולם הבא אין לך חלק ? ", שאל ראש העיר וקמט מצחו . "לעולם", השיב הצייד, "שרוי אני על גרם המעלות הגדולות המוליך לשם . על גרם המעלות הזה הרחב עד אין סוף אני מתרוצץ, רגע מעלה, רגע מטה, רגע ימינה, רגע שמאלה, לא נח ולא שוקט" . 1 את הסיפור הקצר על גרקכוס הצייד פרסם פרנץ קפקא ככל הנראה בשנת ,1918 כמה שנים לפני מותו, כשבריאותו כבר רופפת . קפקא ( 1883 - 1924 ) , יליד פראג, יהודי דובר גרמנית, הספיק בשנות חייו הקצרות לברוא עולם ספרותי ענף, ולאחר מותו הפך לאחת הדמויות המשפיעות בתרבות המודרנית . בכתיבתו שינה קפקא את יכולתנו לתפוס את העולם שסביבנו . מאז מותו, שהוביל לפרסום יצירתו ( שאת מרביתה גנז בימי חייו ) , מנסים רבים לפצח את חידת עולמו הספרותי של קפקא . בזמן כתיבת שורות אלו אנו מתקרבים אל הרגע שבו יציין העולם מאה שנים מאז הסתלקותו מהעולם . מאה שנות מחקר קפקא ענף ( שלעיתים כונה בלעג ״קפקולוגיה״ ) המהווה תחום ידע החולש על היבטים בחקר הספרות, תורת הפסיכואנליזה, חקר התרבות, חקר היסטוריה תרבותית, חקר החוק והמשפט, ועוד . רבים כל כך ניסו להגדיר את כתיבתו של קפקא, לפרשהּ ואף להשתמש בה ככלי להבנה טובה יותר של עולמנו . קפקא, כך אומרים, חזה את אלימותה של הבירוקרטיה המודרנית . רוברט אלטר, למשל, טען שקפקא הוא ״אמן הפרוזה של עולם המבוכה״, עולם שבו ״העל טבעי עלול להתפוצץ ללא התראה 1 . קפקא פרנץ, "גרקכוס הצייד", מתוך : תיאור של מאבק , שמעון זנדבנק ( תרגום ) , הוצאת שוקן, תל אביב : ,1974 עמ׳ 83 .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר