טארק חג׳י וליברליזם במצרים בת־זמנו

עמוד:12

12 טארק חג׳י ברבע המאה שחלפה מאז פורסם במקור נאורות ערבית ואתגריה , הלך והעמיק העניין של חג׳י בישראל, בחברה הישראלית וביהדות . כינון שלום מלא עם ישראל הלך ותפס מקום מרכזי בכתביו ובהתבטאויותיו . בדומה לרבים במחנה הליברלי, גם הוא גורס שיישוב הסכסוך מחייב הכרה בישראל מבלי להתעלם מ״הזכות הערבית בפלסטין״ ומהשגיאות של מנהיגים וציבורים ערביים, ובראשן דחייה של החלטת החלוקה שהתקבלה בעצרת הכללית של האו״ם ( נובמבר, 1947 ) . חג׳י טוען שאת יעד השלום ונרמול היחסים עם ישראל יש לראות ולקדם כחלק בלתי נפרד משני יעדים קריטיים נוספים : שוויון מגדרי והגנה על זכויות מיעוטים . את שלושת היעדים האלה יש לקדם בו-זמנית, ובכך לחולל שינוי אפיסטמי ופוליטי באופן שבו החברה המצרית תופסת את עצמה ופועלת . בהקשר זה ראוי לציין את החשיבות שחג׳י מייחס לתרגום ספרו לעברית ולהפצתו בישראל, והוא חזר על כך בשיחות ובחילופי מסרים שערכנו . ״ספריי תורגמו למספר שפות אירופאיות״, הוא כתב לי לאחרונה, ״ובכל זאת הייתי רוצה לראות כמה מהם מתורגמים לעברית ומתפרסמים בישראל . מדוע ? כי זו עשויה להיות תרומתי הסמלית לכינון מזרח תיכון טוב יותר בעתיד הקרוב״ . ערב הורדת ספרו של חג׳י לדפוס מתנהל עימות קשה ומורכב בין ישראל לבין תנועת חמאס . באחד המסרים שהוא העביר לי התייחס חג'י לאירועים הקשים בהקשר הרחב של התהליכים שעליהם עמד בספרו . ״הנשיא סאדאת היה המנהיג הערבי הראשון שהצליח לפתור את הסכסוך של ארצו עם ישראל באמצעות משא ומתן״, הוא כתב, והוסיף : בחלוף הזמן, רוב המנהיגים הערבים והפלסטינים הפנו עורף לדרך המאבק המזוין בישראל והחלו לתמוך בפתרון מדיני לסכסוך הערבי-ישראלי . ההיבט השלילי ביותר של מה שהתרחש ב- 7 באוקטובר 2023 היה החזרה של המתודולוגיה האלימה . חמאס הדגים למעשה את חזונם האפל של חסידי זרם האסלאם

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר