טארק חג׳י וליברליזם במצרים בת־זמנו

עמוד:11

11 נאורות ערבית ואתגריה הגלובליזציה שהפכה לעובדה קיימת שמעצבת את ההווה והעתיד . חג׳י ער לאתגרים שהגלובליזציה מניחה לפתחן של חברות כדוגמת מצרים, ובו-בזמן מדגיש את היתרונות שיש ב״מעבר חוצה-גבולות וללא הפרעה של נתונים, של ידע, של רעיונות, של המצאות ואף של שיטות ניהול ושיווק״ . ערכים אלה עולים בקנה אחד עם ההשקפה הליברלית שעומדת ביסוד הגותו . בהקשר זה ראוי לקרוא את קריאתו ״לייצר לעצמנו מקום טוב בחסותה״ של הגלובליזציה, לאמץ מדיניות שתספק מענה לחששות לגיטימיים ולהזדמנויות, ולספק תשובות ראויות למי שמזינים את השיח הציבורי בקריאות ״זאב ! זאב ! ״ ומתנגדים לכל רעיון ומהלך של פתיחות . תפיסה זו של הגלובליזציה עוברת כחוט השני במספר פרקים בספר זה . את האחריות להידרדרות השיח הציבורי תלה חג׳י בגדודי המשכילים שמאיישים עמדות בתקשורת המקומית ובמנגנוני השלטון, ועסוקים בחנופה לקברניטי המדינה ובהפצת מסריהם . שכירי עט אלה חפים מכל ביקורת עצמית, שבלעדיה לא ניתן יהיה לקדם חשיבה ותוכניות לחילוצה של החברה המצרית מהמצוקה שבה היא נתונה תקופה ממושכת . משכילים-מטעם שכאלה גם כותבים את תוכניות הלימודים שמבוססות על שינון ואינן מעודדות חשיבה עצמאית . זה ההסבר לשכיחותן של עמדות פשטניות, תיאוריות קונספירציה וחשש מופרז מפני "פלישה תרבותית" במוסדות החינוך השונים ובשיח הציבורי . אין זה המקום להרחיב על התקבלות התיאורים והטיעונים שמעלה חג׳י בקרב המצרים . די אם נציין שבמקרים רבים דבריו מעוררים מגוון רחב של תגובות, ובכך ממקמים אותו כקול ייחודי בשיח הציבורי בארצו . כל אלה לא היו באים לעולם לולא השכיל חג׳י להציג את טיעוניו באופן ישיר ונוקב . בדומה לכתבים נוספים שלו, נאורות ערבית ואתגריה הוא הזמנה לדיון על הגות ליברלית במרחב הערבי בן-זמננו . מכאן חשיבותו הרבה של ספר זה, שהוא בבחינת המועט מבחינת היקפו הצנוע שמחזיק את המרובה מבחינת תכניו .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר