|
|
עמוד:10
10 ענת רובינשטיין של תקופתו, מלחין פורה ואחד מעמודי התווך של קידום הרפורמה המוזיקלית בבית הכנסת ובעל השפעה רבה בקהיליה החזנית המזרח אירופאית . גישתו באשר לאופיה הרצוי של המוזיקה היהודית ותפקידה של החזנות דגלה ביצירת גשר בין מה שהוא כינה ״שירת הסדר״ לבין ״שירת הרגש״ . כוונתו הייתה ליצור שילוב בין השניים : מחד, הסגנון המבוסס על המסורת המוזיקלית המערבית המושתתת על יסודות טונאליים ועל תורת ההרמוניה, כפי שנהוגה במוזיקה הקלאסית וכפי שהונהגה בבתי כנסת במרכז אירופה ובמערבה ; מאידך, הסגנון המזרח אירופאי, המבוסס על מערכת המודוסים המסורתית ( השטייגרים, הסולמות המוזיקליים המסורתיים, שהיו נהוגים בתפילה האשכנזית ) ועל הניסיון למצוא שפה הרמונית ייחודית שתתאים למודוסים אלו . את השילוב הזה ראה כמהותי לקידום רעיונות הלאומיות היהודית, כפי שבאו לידי ביטוי בסביבתו, והחיפוש אחר השורשים האותנטיים של המוזיקה היהודית, כסממנים של המודרנה . מינקובסקי התנגד נחרצות להקלטת קטעי חזנות . בשל התנגדות זו, הוא לא הוקלט מעולם, וזוהי אחת הסיבות שיצירותיו כמעט ונשכחו . בתקופה המדוברת של שלהי המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- ,20 התעצמותה של טכנולוגיית ההקלטה הייתה מהפכה של ממש . לעתים טכנולוגיה זו נתפסה כאיום ומוזיקאים התייחסו אליה בחשדנות רבה . מבקרי התופעה טענו כי הקלטות באמצעות הגרמופון מוציאות את מושׂא ההקלטה ואת היצירה המבוצעת מתוך הקשרה המקורי . תהליך זה מביא לסטנדרטיזציה וגרוע מזה - לזילותו של הביצוע החי . התנגדותו האידיאולוגית העמוקה והתקיפה של מינקובסקי כלפי הקלטת קטעי החזנות מבטאת 4 חששות אלו . 4 . על השפעת ההקלטות המסחריות על אופייה של החזנות המודרנית, ראו עמית קליין, ״התחנון המוסיקאלי ב׳תור הזהב׳ של חזנות אשכנז : סכימות
|
|