|
|
עמוד:9
9 חזן המשוררים באודסה בגליציה, שיהודיה היגרו לאודסה בראשית המאה ה- 19 ) . מתפלליו של בית הכנסת, שמרביתם היו משכילים, התפצלו מבית הכנסת הגדול באודסה והקימו קהילה נפרדת . הם ביקשו ליצור מוסד דתי, מתוקן ונאור ברוח ההשכלה ולהעמיד לעצמם "ש"ץ [ שליח ציבור ] מבין ולהקת משוררים" בהשפעת בית הכנסת הגרמני . בו בזמן 3 ביקשו לשמור על המסורת המזרח אירופאית אותה הכירו מעברם . העולם האידיאולוגי והתרבותי המשכילי של מתפללי בית הכנסת של יוצאי ברודי היווה קרקע בשלה להנחלת סדר יום מוזיקלי מתקדם, שהיה מושתת על שילוב של חדשנות ומסורת . פנחס מינקובסקי התמנה לחזן של בית הכנסת של קהילת יוצאי ברודי ב- 1892 ושימש בו כחזן הראשי וכמנהל המוזיקלי במשך כשלושים שנה עד לאחר המהפכה הבולשביקית . הוא היה לאחת הדמויות החשובות, המשפיעות והנערצות בעולם המוזיקה היהודית בת זמנו במזרח אירופה . בנוסף להיותו חזן מפורסם ובעל השכלה מעמיקה במוזיקה קלאסית מערבית, היה מינקובסקי כותב מוכשר ופובליציסט . הוא פרסם מאמרים רבים בעיתונות היהודית והעברית בנושא מוזיקה יהודית וחזנות, בהם פרס את משנתו ביחס למשמעותם של תהליכים שעברה המוזיקה בבתי הכנסת בעקבות ההשכלה, מעמדה של החזנות, המוזיקה בהקשר של ההתעוררות הלאומית היהודית, חינוך מוזיקלי ושאר ענייני השעה . מינקובסקי היה חבר בקבוצת הסופרים העבריים שפעלו באודסה, ביניהם חיים נחמן ביאליק, ש״י אברמוביץ׳ ( מנדלי מוכר ספרים ) , שלום עליכם, שאול טשרניחובסקי, אחד העם ואחרים, שאיתם עמד בקשרי ידידות קרובים ואף היה שותף איתם למפעלים תרבותיים שונים . הוא היה דמות ייחודית בנוף המוזיקה היהודית 3 . ליאורה אזרחי-ורד, ״׳להעמיד לנו ש״ץ מבין ולהקת משוררים׳ : בית הכנסת של עדת ברודי באודסה, 1841 - 5291״, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, 2013 .
|
|