|
|
עמוד:12
21׀ אמנות החיים הטובים המייסדים של הכלכלה ההתנהגותית . חשבונאות נפשית נחשבת לכשל לוגי קלאסי . היחס של אנשים לכסף משתנה בהתאם למקורו . אם אנחנו מוצאים כסף ברחוב, אנחנו מתייחסים אליו באגביות ומבזבזים אותו בקלות ובמהירות רבה יותר מאשר כסף שהרווחנו . הסיפור על דוח החניה ממחיש כיצד אפשר להפוך את הכשל הלוגי הזה ליתרון . אנחנו עובדים על עצמנו בכוונה — בשביל השקט הנפשי שלנו . נניח שאתם מטיילים במדינה ענייה והארנק שלכם נעלם . דקות ספורות לאחר מכן אתם מוצאים אותו והדבר היחיד שחסר הוא המזומן . האם אתם רואים את המקרה כגנבה, או כתרומה למישהו שהמצב שלו כנראה גרוע בהרבה משלכם ? לא משנה כמה התעמלות מנטלית נעשה, העובדה שהכסף שלנו נגנב לא תשתנה, אבל המשמעות של מה שקרה והפרשנות לאירוע — עליהן אנחנו יכולים להשפיע . ניהול חיים טובים קשור מאוד לפרשנות מועילה של עובדות . אני תמיד מוסיף בראש חמישים אחוז למחירים בחנויות ובמסעדות . זה המחיר שזוג נעליים או מנת דג בחמאה חומה יעלו לי בפועל — ואני גם מביא בחשבון את מס ההכנסה . אם כוס יין עולה עשרה דולרים, אני אצטרך להרוויח 15 דולרים כדי להרשות אותה לעצמי . בשבילי זאת חשבונאות נפשית טובה, כי היא עוזרת לי להיות בשליטה על ההוצאות שלי . אני מעדיף לשלם למלונות מראש . ככה אני לא אהרוס סוף שבוע רומנטי בפריז בגלל התעמתות עם החשבון בסופו . חתן פרס נובל דניאל כהנמן קורא לזה כלל השיא-סוף : אנחנו זוכרים את נקודת השיא ואת נקודת הסוף של החופשה, אבל כל השאר נשכח . נבחן מקרוב את האפקט הזה בפרק 20 . אם בסוף הטיול פקיד קבלה צרפתי מתנשא מגיש לנו בסמכותיות חשבון מנופח שככל הנראה הוסיף לו במכוון חיובים מסתוריים ( כעונש על כך שאנחנו מדברים צרפתית במבטא זר ) , זיכרון החופשה הרומנטית יוכתם לנצח . בפסיכולוגיה קוראים לזה "התחייבות מוקדמת" : קודם
|
|