|
|
עמוד:8
8 מוח הילד שתגיב" או "סוף מעשה במחשבה תחילה", ולשלב בה מעט נוירופסיכולוגיה . הצגתי לבני מה מתרחש במוחו בזמן התסכול, תוך הדגשה של אזור האמיגדלה, שהיא חלק מהמערכת הלימבית ( מערכת הרגש, המכונה בספר המוח הרגשי ) , ושל המידע הזורם ברשתות העצביות בקליפת המוח ( בעיקר בקליפת המוח הקדם-מצחית המכונה בספר המוח הרציונלי ) המשפיעה על עיכוב תגובות לא רצויות ועל קבלת החלטות . הראיתי לו את ה"צומת" הנוירופיזיולוגי במוח של קבלת החלטה אמוציונלית ( באזור קדום יותר הנמצא במרכז המוח ) מול הרציונלית ( הנמצאת באזור מודרני יותר ) . מובן שמדובר ברשתות עצביות הפועלות חלקן במקביל וחלקן בהיררכיה של זמנים . לא ארחיב עוד, אך עצם ההסבר המדעי הפשוט והקצר, תוך סרטוט האזורים הרלוונטיים במוח, הבהירה לבני שהמוח הוא מערכת שנשלטת על ידינו, ולפיכך מסוגלת כל העת להשתנות ( תפיסה הקרויה Growth mindset ומנוגדת לתפיסת ה- Fix mindset הגורסת שרק הגנטיקה הטבועה DNA-ב של כל אחד היא שקובעת ) . זו רק הדגמה קטנה לחשיבות הבנת ה"קופסה השחורה" שהיתה פעם אפופת מסתורין, וכיום, לאחר שלושה עשורי מחקר, מספקת להורה ולילד מידע חשוב ומשפיע . כהורים, אנו רוצים לדאוג לילדינו, להגן עליהם, לכוון אותם ולסייע להם לממש את עצמם ולחיות חיים שלמים, טובים ומספקים . הידע הזה מסייע לנו להבין שהמוח גמיש ושניתן לעצב תהליכים המתרחשים בו . אריסטו, הפילוסוף הנודע מהעת העתיקה, חקר את המוח באמצעות ניתוח פילוסופי של התודעה . הוא השווה את המחשבות הפוטנציאליות, שרק חלקן מגיע לתודעה, למכתבים המונחים על שולחן נקי מכל סימן . כלומר, התודעה הנָה ה"חוויה" שאנו מודעים לה, אך היא ניזונה רבות גם מהלא מודע .
|
|