|
|
עמוד:13
התוצאות . כמו בפעם ההיא ששאלתי, "האם הציפיות שלך מאביך שונות מהציפיות שלך מאמך ? " יותר מ ‑ 60 אחוז מהאנשים ענו שלא . הייתי המומה, מפני שאמהות ( ואני אחת מהן ) מדברות על כך שהן סובלות יותר מנטל הציפיות . אבל נראה שאנשים באינסטגרם סבורים, ששני ההורים חשובים באותה המידה . הסקרים שערכתי באינסטגרם ותוצאותיהם מפוזרים לכל אורך הספר . כמרבית האנשים, גיליתי שמערכות היחסים המשפחתיות שלי הן המאתגרות ביותר בכל הקשור בהצבת גבולות מצדי . במערכות משפחתיות פועלים כללי מחויבות לא מדוברים . אם יש ברצונכם להרגיש אשמים, הציבו גבול בתוך המשפחה . בשנה שעברה, קיבלתי הודעה מקרוב משפחה שביקש ממני לעזור לו "לתקן" מישהו . הבנתי שצמחתי, כשעניתי, "זה לא התפקיד שלי . וזה גם לא התפקיד שלך . " אחרי שנים רבות שבהן ניסיתי להציל את אותו האדם, פרשתי . זה לא תפקידי להציל אנשים . זה לא תפקידי לתקן אנשים . אני יכולה לעזור לאנשים, אבל אני לא יכולה לתקן אותם . ברגע ההוא הייתי גאה בגבולות שלי ובמרחק שעברתי ביכולתי לכבד אותם . בדרך של ניסוי וטעייה למדתי ש"אם דבר מה אינו מוצא חן בעיניך, עשה משהו בנדון . " הנחתי שעלי לקבל דברים כמות שהם ולעזור לאנשים, גם אם זה פוגע בי . לא רציתי לאכזב אחרים . למעשה, זוהי הסיבה מספר אחת לכך שאנשים נמנעים מלהציב גבולות : הפחד מכך שמישהו יתרגז עליהם . שורשי הפחד אינם נעוצים בעובדות . שורשי הפחד נעוצים במחשבות שליליות ובקווי העלילה שבראשינו . עם השנים, למדתי שכשאנשים זקוקים לעזרתי, מוטל עליהם להכיר בכך ולבקש עזרה . ואני צריכה להיות בעלת יכולת ורצון לעזור להם . לקח לי שנים להבין, שאיני עוזרת לאנשים אם אני "מתקנת" אותם . אני רק מפריעה להם לעשות את העבודה שהם צריכים לעשות בעצמם . לאורך הספר תלמדו על כישלונותי וניצחונותי בהתמודדות עם גבולות . שורשי הפחד אינם נעוצים בעובדות . הקדמה 13
|
|