|
|
עמוד:8
8 מחקר מדיניות 192 | מסגרת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי באיחוד האירופי ו / או בארגון OECD . לצורך ההשוואה נעשה שימוש נרחב במדד האוטונומיה המקומית ( LAI – Local Autonomy Index ) . המדד פותח במימון האיחוד האירופי בידי חוקרים מטעם בית הספר למינהל ציבורי באוניברסיטת לוזאן, והוא בוחן באמצעות 11 אינדיקטורים את היקף האוטונומיה שהרשויות המקומיות במדינות הנבחנות נהנות ממנה . ע י ק ר י ה מ מ צ א י ם ( 1 ) מ ע מ ד ו ה ח ו ק ת י ש ל ה ש ל ט ו ן ה מ ק ו מ י א . השיטה להסדרת מעמדו של השלטון המקומי % 84 מהמדינות החברות באיחוד האירופי ו / או בארגון OECD מתייחסות למעמדו של השלטון המקומי בחוקה או בחוקי היסוד שלהן, וכמעט כל המדינות שלא הסדירו זאת הן מדינות פדרליות או מדינות ללא חוקה או חוקי יסוד . בישראל, לעומת זאת, אין בחוקי היסוד כל התייחסות עקרונית למעמד השלטון המקומי, והיא ונורווגיה הן המדינות הלא-פדרליות היחידות בקרב המדינות החברות באיחוד האירופי ו / או OECD-ב שאף שיש להן חוקה או חוקי יסוד, אין אצלן לא בחוקה ולא בחוקי היסוד כל התייחסות חוקתית למעמדו של השלטון המקומי . ב . עיגונו של עקרון האוטונומיה המקומית בחוקה, בחקיקה ובפסיקה סעיף 2 של האמנה האירופית לשלטון עצמי מקומי קובע כי "העיקרון של ממשל עצמי מקומי יוכר בחקיקה של המדינות, וכשניתן הדבר — אף בחוקה" . כלומר, מוצע למדינות לעגן במפורש את זכותו של השלטון המקומי לאוטונומיה . לפי בדיקת האיחוד האירופי, בכל 27 מדינות האיחוד האירופי מתקיים עיגון מסוג זה ( ב- 26 מהן — בחוקה ) . בישראל, לעומת זאת, אין כל התייחסות בחקיקה לכך שהשלטון המקומי זכאי לאוטונומיה או שהוא מהווה ממשל עצמי מקומי . הגישה השלטת במחקר המשפט בישראל היא שההסדרים החוקיים ופסיקות בתי המשפט נוטים לעמדה המצמצמת את עקרון האוטונומיה המקומית ושהם קרובים לראות בשלטון המקומי זרוע ביצועית של השלטון המרכזי . ניתוח של נתוני מדד האוטונומיה המקומית ( LAI ) מלמד
|
|