|
|
עמוד:9
הישמה אישית | 9 בלוטות הטעם שלי להמשיך ולחקור במסגרת הדוקטורט, את מערכות הקשרים בין אוכל, בישול והנפש האנושית ולרתום את התובנות הללו לשיפור חייהם של המטופלים שלי . התרבות האנושית התפתחה דרך הבישול . סביב מדורת השבט התפתחו מערכות היחסים החברתיות, השפה ואפילו הביולוגיה שלנו . לכן נכון יהיה להתייחס לבישול כאחת הפעילויות המרכזיות שהפכו אותנו למי ולמה שאנחנו . השליטה באש והבישול פתחו בפני האנשים הקדמונים אפשרות לעכל מגוון רחב של מזונות, נטרלו רעלנים, העלו את כמות האנרגיה שניתן היה להפיק מהמזון, הפחיתו באופן ניכר את הזמן שנדרש ללעיסה ועוד . מיומנויות אלה שינו את צורת הפנים וגרמו להקטנת הלסת, לשינוי אורך המעי ולשינוי מבנה המוח . מוח גדול יותר אפשר קשרים חברתיים מתוחכמים, שפה סמלית עשירה וכוח רב יותר . מבחינה התפתחותית, אם כן, הבישול הפך את האדם למה שהוא . במאה השנים האחרונות עבר העיסוק באוכל שני תהליכים הפוכים, המשלימים זה את זה . אפיק אחד מעצים את הנטייה לפרק את האוכל והבישול למרכיביהם הכימיים . התפתחות המדע והשתלטות השיח המדעי-רפואי על תחומי חיים רבים, ביניהם המזון, גורמות לכך שהפסקנו לזלול אוכל כמו פרוסת לחם עם ממרח שוקולד ועברנו לצרוך "פחמימות ריקות", שהן התרגום של אותה פרוסה לרכיבי תזונה . גם הבישול עבר רדוקציה כזו והפך לאוסף פעולות טכניות שניתן להחליף בקלות על ידי משלוח זריז . מצד שני, תוכניות הבישול הרבות בטלוויזיה ושינוי מעמדם של שפים לידוענים, הביאו לרומנטיזציה של האוכל והבישול . באמצעות סיפורים ביוגרפיים אישיים נוטפי רגשנות צינית, מעצבות התוכניות הללו מסרים רגשיים דרכם מקבלים האוכל והבישול מקום של אחווה דביקה בהוויה המשפחתית והאישית של המבשלים . כלומר, אפיק אחד עושה הפחתה לאוכל ובישול ואילו השני מרים אותם לספֵרה מקצועית או עילאית, לעיסוק בלתי נגיש, לעיתים מאוס וקשה לשחזור . שתי תפיסות אלה חוטאות למהות הבישול ומשטיחות את מלאכת הבישול . ספר זה מבקש להציג את
|
|