בין ראליזם לאידאליזם בחקר יחסי ישראל וארצות הברית

עמוד:12

דוד טל 12 הגישה הראליסטית הדומיננטיות רבת-השנים של הגישה הראליסטית באה לידי ביטוי גם בחקר יחסי ישראל – ארצות הברית . בבסיס גישה זו עמדו שתי הנחות : האחת, שהיחסים בין ישראל ובין ארצות הברית מושתתים על אינטרסים ; והאחרת, שהיחסים בין שתי המדינות היו יחסי 11 התומכים בגישה הראליסטית הכירו את השיקולים הערכיים שעמדו קליינט - פטרון . 12 הדיון ביסוד היחסים בין ישראל לארצות הברית, אך ייחסו שוליות לפן זה של היחסים . נסב בעיקר על שאיפותיה של ארצות הברית והשפעתן על יחסי שתי המדינות, ותשובתם של חוקרים לשאלה מתי נהיו היחסים בין ישראל וארצות הברית מיוחדים הייתה תלויה במועד שהם זיהו את האירוע אשר בגינו התקיימה בין ארצות הברית לישראל זהות אינטרסים ואת המועד שישראל הייתה בו לנכס אסטרטגי עבור ארצות הברית . גם אברהם בן צבי דוגל בדגם הנכס האסטרטגי . כפי שהציע נדב ספרן, גם בן צבי גורס כי הנקודה שחל בה שינוי ביחסי ישראל – ארצות הברית, שממנה החלה ארצות הברית לראות בישראל נכס אסטרטגי, הייתה משבר יולי ,1958 שאז — בעקבות שורה של משברים בעיראק, בירדן ובלבנון — הניח ממשל אייזנהאואר שבמזרח התיכון קיימים שני מחנות : פרו-מערבי ופרו-סובייטי . ישראל 'צורפה' למחנה הפרו-מערבי, ובכך הייתה לבעלת ברית אסטרטגית 13 אם כן, ההקשר הוא המלחמה הקרה ; ואכן, בן צבי גורס שעם סיומה, של ארצות הברית . מראשית שנות התשעים של המאה ה- ,20 השתנתה ישראל — מנכס לנטל אסטרטגי על 14 ארצות הברית . נקודת המפנה המהותית יותר בעיני חוקרים כמו נדב ספרן הייתה מלחמת ששת הימים . האמריקנים סברו, בעקבות ניצחונה המרשים של ישראל במלחמה זו, שנועד לה תפקיד חשוב בהבטחת ענייניה של ארצות הברית במזרח התיכון ובבלימת התפשטותה של ברית המועצות באזור . אליבא דספרן ואחרים, האינטרסים של ארצות הברית במזרח התיכון לאחר מלחמת ששת הימים, על רקע המלחמה הקרה, היו שזורים באינטרסים של ישראל, על רקע הסכסוך הישראלי - ערבי . במילים אחרות, עד ,1967 האמריקנים הפרידו 11 זה הציר המרכזי של Abraham Ben Zvi, The United States and Israel : The Limits of the Special Relationship, Columbia University Press, New York 1993 ; בנוגע לדגם קליינט - פטרון ראו שם בעיקר את ההקדמה . 12 Ben Zvi, ibid . , p . 16 ; Nadav Safran, Israel : The Embattled Ally, Harvard University Press, Cambridge , MA1978, p . 572 ; David Schoenbaum, The United States, and the State of Israel, Oxford University Press, New York 1993, p . 10 . ספרו של נדב ספרן שהזכרתי למעלה הוא הרחבה ועדכון של ספר מוקדם יותר שלו : The United States and Israel, Harvard University Press, Cambridge, MA 1963 . המבנה והטיעונים המרכזיים של הספר המאוחר יותר זהים לאלה של הספר המוקדם . 13 1998, Abraham Ben Zvi, Decade of Transition, Columbia University Press, New York p . 4 ; Safran, Israel : The Embattled Ally, pp . 571 - 573 Ben Zvi, The United States and Israel, pp . 23 - 24 14

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר