|
|
עמוד:10
10 יצחק ( איציק ) פלג החגים הם אמצעי חווייתי חשוב במילוי משימה זו . בהתמקדות במשותף לא מתעלמים מהשונה . נוסף על מודעות לשונוּת ועל השלמה עם מגוון הזהויות שלנו כעם, עלינו גם לקבל ולטפח את 4 מגוון הדרכים שבהן מגוון זה בא לידי ביטוי בחגי ישראל . ואמנם, בתוכנית הלימודים של משרד החינוך הממלכתי הכללי משנת 2010 ( "תרבות ישראל ומורשתו" ) כתוב : כיום, מורים רבים נרתעים מהוראה וחינוך בתחומי היהדות, לא רק בשל היעדר ידע, אלא בשל חשש מעיסוק בשאלות זהות שלא התנסו בהתמודדות אתן . לפיכך ישנו צורך לשלב מרכיב מרכזי זה בהכשרה למקצוע, שיכלול דיון בשאלת הזהות של המורים, והזמנה לבירור ונקיטת עמדה ביחס לריבוי הזהויות היהודיות הקיימות היום . 5 6 אין עלינו להכיר ב"ריבוי הזהויות היהודיות הקיימות היום" . לראות בריבוי הזהויות "בעיה", אלא דווקא אתגר ועובדה קיימת 4 . חגי ישראל הם אחד הביטויים של התרבות היהודית . אפרים שמואלי ( שבע תרבויות ישראל , תל אביב : 1980 ) כותב על "שבע תרבויות יהודיות" והן : התרבות המקראית, תרבות חז"ל, התרבות הפיוטית – פילוסופית ( של ימי הביניים ) , התרבות ההלכתית – רבנית, התרבות המיסטית, תרבות האמנסיפציה והתרבות הלאומית – ישראלית . 5 . מתוך תוכנית הלימודים של משרד החינוך, תרבות ישראל ומורשתו , ,2010 עמ' 11 . ההדגשה שלי . 6 . על ריבוי הזהויות בתקופה המודרנית ראו אליעזר בן – רפאל, ליאור בן חיים – רפאל, "זהויות יהודיות בנות זמננו : עדיין 'עם יהודי' אחד ? ", עיונים בתקומת ישראל , כרך 16 ( 2006 ) , עמ' 463 - 497 ; ראו יוסף גרוני, "אתוס השואה והמדינה והשפעתו על דמותו של העם היהודי בימינו", תמורות יסוד בעם היהודי בעקבות השואה , יד ושם, ירושלים : ,1996 עמ' 657 . גורני מביא תהליכים נוספים שעיצבו את עמנו ומציין : "כתוצאה מכל אלה היה העם היהודי במאתיים השנים האחרונות מחברה דתית מכונסת מובדלת מסביבתה לחברה רבת – פנים המפולשת לרוחות תרבות שונות" .
|
|