|
|
עמוד:13
דרכם האחרונה | 13 מקימי הארגון היהודי הלוחם בגיטו וארשה, מרימי נס המרד" . הוא העריך ששעת הקמתו של פנתיאון זה לא הגיעה, אך יום יבוא ובו "תזדקר מחדש במלוא קומתה דמותו של גבר חזק ויפה תואר זה, שבשעה הנוראה ביותר בדברי ימי עמנו, כשהיה כבר מחוץ לסכנה, לא חשב על הצלת נפשו, כי אם הלך אל המקום שאליו הולך מנהיג אמת", שכן "על דמותו של גיבור יהודי זה עוד יתחנכו דורות" . 12 גם זו הייתה משאלת לב . צוקרמן מת שבועיים לפני הבחירות לכנסת העשירית, בעיצומו של מסע משסע : הליכוד נגד המערך, מנחם בגין נגד שמעון פרס, צ'חצ'חים שבקושי היו שין-גימלים בצבא נגד קיבוצניקים מיליונרים עם בריכות שחייה . מספידיו חזרו ואמרו, לפעמים בפליאה, כי צוקרמן שתק . "במשך שנים שתק . לא סיפר, לא כתב את ספר העדות שלו ולא פירסמו בבית העדות הגדול שהקים", סיפרה המחנכת והסופרת שרה שנר ( נשמית ) , חברת קיבוץ לוחמי הגטאות ועמיתתו במוזיאון ; "יצחק ידע לשתוק, שתיקות של איש מחתרת", אמר צביקה דרור, מחנך, סופר ומתעד תולדותיו של קיבוץ לוחמי הגטאות . 13 "הוא עצמו התמיד בשתיקתו", כתב גם ברטוב, "על מעשיו כמעט שלא דיבר . מי שהאזין — חש שבתוכו שותתים עדיין כל הפצעים" . ברטוב מצא בזה ענווה וגם כאב גדול שהזמן לא יכול היה לרפא . 14 אמנם זה מכבר, במשך שעות, ימים ושבועות, הוקלט צוקרמן משמיע את סיפורו, אך התיעוד שתומלל הוצפן וראה אור תשע שנים אחרי מותו, בספר שבע השנים ההן . במלאת שנה לפטירתו של צוקרמן סיפר הפרטיזן ואיש הרוח אבא קובנר, חבר השומר הצעיר, על פגישותיהם אחרי המלחמה, ביניהן כמה שיחות נפש . "בשתים מהן שתקנו זה לזה מבלי להוציא הגה שעה ארוכה", ציין והבחין : "ישנם אנשים שיש להם דממה שמדברת עמם בלילות, ליצחק היתה דומיה שדיברה עמו בלילה הרבה שנים" . 15 ובכל זאת, לדומייה 12 חנוך ברטוב, "אנטק צוקרמן גיבור-יהודי", מעריב, 1981 . 6 . ,18 א"צ 724 אבלה"ג . 13 שרה שנר, ליד קברו, א"צ 1162 אבלה"ג ; צביקה דרור, באנו להיפרד ממך, אנטק, א"צ 1162 אבלה"ג . 14 ברטוב, אנטק צוקרמן . 15 צוקרמן : שנה למותו, עמ' 14 - 15 .
|
|