מבוא

עמוד:11

11 ספת התרבות של תוצרי החברה, האמנות והתרבות . בעשותה כך, הפסיכואנליזה יכולה לתרום לדיסציפלינות החיצוניות לה, אך גם להיתרם מהן . ואכן, בעשורים האחרונים חלו שינויים משמעותיים ביחסים שבין התוצרים התרבותיים והחברתיים לבין הפסיכואנליזה . העמדה המסורתית הפסיכואנליטית שפרויד הרבה להשתמש בה הייתה ניתוח התוצרים מעמדה מפרשת ובעלת סמכות . לדוגמה, הדמויות ועולמו הפנימי של המחבר הפכו למטופלים הנשכבים על הספה, כשתפקיד הפסיכואנליטיקאי הוא לפרש את הדינמיקה הנסתרת ( לקורא ) כאילו הוא, הפרשן, מחזיק במפתח לאמת . עמדה זו מחלחלת גם לכתיבה הפסיכואנליטית הרווחת אצל שותפיו של 4 בעקבותפרויד וממשיכיו עד המחצית השנייה של המאה ה- 20 . שינויים בתפיסת האמת ובעקבות הפוסטמודרניזם, במחצית השנייה של המאה העשרים פינתה גישה זו את מקומה לגישה בין-תחומית שלפיה הדיסציפלינות השונות ( לדוגמה, מחקר הספרות ) חולקות מתודולוגיה ומצע חווייתי משותף, ובין שתיהן מתקיים מפגש ודיאלוג פתוח וחי . שינוי זה בחשיבה מהדהד כמובן את השינוי בגישה הטיפולית שהחליפה את תפיסת הטיפול של אובייקט יודע-כול וסמכותי המטפל בסובייקט, למפגש בין שני סובייקטים, שלכל אחד מהם צרכים ורגשות בלתי מודעים שמתבטאים במפגש הטיפולי . סדרת "נרקיסוס - סדרה לפסיכואנליזה, פילוסופיה וחקר התרבות" עוסקת בחיבורים הרבים והמורכבים שבין הפסיכואנליזה לתחומי ידע אחרים, ביניהם ספרות, אמנות, פילוסופיה, חברה והיסטוריה . מטרתה להביא בפני הקוראים את הכתיבה העשירה והמגוונת של מטפלים וחוקרים ממגוון תחומים ואסכולות בישראל, העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . באמצעות במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה 4 . רוט, מה קורה לקורא ? , עמ' 30 .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר