|
|
עמוד:14
14 | בְּנוֹת לִבְנֶה בזעם החמסין ולמוסדותיה לבין שמירה על המורשת הרוחנית של היהדות ועל הזהות הלאומית היהודית . את טיעוניו מבסס יל"ג על ההנחה כי רוסיה היא חלק אינטגרלי 7 ועל כן דבריו כוללים נימוקים המסתמכיםשל אירופה הנאורה, על דרכם ( הרצויה בעיניו ) של יהודי מערב אירופה וארצות הברית אשר השכילו להשתלב במדינות שהם חיים בהן, ולהתקרב 8 הדגם האידיאלי בעיניו של יהודי החי בתרבות האירו פיתלתרבותן . מודגש ומוצהר בטיעונו הפואטי : "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך, 9 מטבע הדברים תלה יל"ג תקוותאח לבני ארצך ולמלכך עבד" . בהתחזקות המחנה הליברלי בחברה הרוסית כמענה לאווירה העכורה של גילויי האנטישמיות ברוסיה, בעיקר בשנות השמונים . הוא ראה את המיזוג בין הטמעת ערכי ההשכלה בקרב היהודים ושינוי לטובה של מעמדם האזרחי במדינה לבין הליברליזם, כדבר טבעי ומתבקש . למרות ההבדלים המהותיים בין עולמו הרוחני של יל"ג לבין השקפתם של הסלאביאנופילים באשר לייעודו של העם הרוסי ולמעמדו בקרב עמי אירופה, מסתמנת הקבלה מסוימת בינם לבין דרכו של יל"ג, כפי שהיא משתקפת בטיעוניו, בעיקר במאמריו ברוסית . הדבר ניכר במיוחד במאמרים שכתב בשנות השמונים, שעה שהשתדל ללמד סנגוריה על עם ישראל ועל מורשתו הרוחנית, הן נוכח גל הפרעות וגילויי האנטישמיות ברוסיה ובאירופה המערבית הן נוכח דברי הקטרוג והשטנה ברוסיה כלפי מוסדות הציבור 10 המאמרים הללו נכתבו גםהיהודיים וכלפי מהותו של התלמוד . בעברית וגם ברוסית, ומצויים בהם הדגשים אפולוגטיים ברורים 7 גורדון, י״ל, כתביו, כרך א', "הקיצה עמי", עמ' י"ז . 8 ברזל, יהודה ליב גורדון : יהדות והתבוללות . 9 גורדון, י״ל, כתביו, כרך א', "הקיצה עמי", עמ' י"ז . 10 גורדון, י״ל, ללמוד את שפת המולדת . מאמריו של י"ל גורדון ב"ווסחוד" בשנים 1881 - 1882 , עמ' 199 - 202 .
|
|