|
|
עמוד:14
14 כי בענן אראה — אגדה והלכה במסכת יומא בתלמוד הבבלי לאור התמונה הכוללת שתעלה מתוך הספר כולו אפשר יהיה להתבונן במבט רחב על המסכת, ובמיוחד בשילוב החומר האגדי בסוגיות שלה . נוכל לשאול מה הנושאים שעולים בחומר האגדי במסכת ? האם יש קשר בין האגדות השונות, או לפחות בין חלקן ? האם יש נושאים או רעיונות שמאחדים ביניהן או שכל אחת משרתת באופן מצומצם את הסוגיה שהיא מופיעה בה ? דיון בנושא זה יופיע בפרק הסיכום . משהו מהתמונה הכוללת של המסכת מתנקז למילים של שם הספר – 'כי בענן אראה' . הענן הזה, שמופיע בפסוק הפתיחה לפרשת יום הכיפורים ( ויקרא ט"ז ) , הוא דו-משמעי : הוא כולל את ההתגלות וגם את הערפל, ההסתרה . גילוי וכיסוי, אור וחושך בערבוביה בעולם הזה . חכמי הגמרא מנהלים דיאלוג בין המציאות הרוחנית בתקופתם שהיו בה עננות גדולה והסתר שכינה, לבין המציאות המורכבת של המקדש השני שכבר איננו – מציאות של ענן קטורת ומפגש, שלעיתים העיבו עליהם הניהול וההתנהגות הבעייתיים של כוהני בית שני . האגדות שנידונות בספר הפרק הראשון עוסק בכמה ברייתות אגדיות שמובאות בסוגיה הראשונה במסכת כדי לתמוך בדעות אמוראיות שונות בדיון ההלכתי שבסוגיה . ברייתות אלה, כפי שיתברר, לא רק מסייעות לדעות האמוראיות, אלא מפתחות מבחינה רעיונית את שתי הדעות השונות בסוגיה . הפרק השני עוסק ביחידה אגדית ארוכה שמצויה בפרק הראשון של המסכת ( ט ע"א - י ע"א ) . זהו קובץ של קטעי אגדה מסוגים שונים ( מדרשי אגדה, דיונים תיאולוגים-'היסטוריים' ) שעוסקים, בין השאר, בסיבות לחורבן בית שני . במרכז הקובץ סיפור אגדה על מפגש בין ריש לקיש ורבה בר בר חנה, והוא יהיה במוקד הדיון בפרק זה .
|
|