|
|
עמוד:14
14 וְכֵן הוּא בְּחִינַת הַמַּחֲלוֹקוֹת, כִּי אִלּוּ הָיוּ כָּל הַתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים אֶחָד, לֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, רַק עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְהֵם נֶחֱלָקִים זֶה מִזֶּה, וְכָל אֶחָד מוֹשֵּׁךְ עַצְמוֹ לְצַד אַחֵר, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶֹה בֵּינֵיהֶם בְּחִינוֹת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צִמְצוּם הָאוֹר לִצְדָדִין, שֶׁבּוֹ הוּא בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל . כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מְדַבֵּר, הַכֹּל הֵם רַק בִּשְׁבִיל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁנַּעֲשֶֹה עַל יָדָם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁבֵּינֵיהֶם . כִּי הַתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים בּוֹרְאִים אֶת הַכֹּל עַל יְדֵי דִּבְרֵיהֶם . ועוד מוסיף רבי נחמן, התייחסות מרתקת בסוגיית ההקשר לחיינו אנו, בפרשנותו לדברי בנו של רבן גמליאל בפרקי אבות : כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה . וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶֹּה . וְכָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים מֵבִיא חֵטְא ( אבות פרק א ) . רבי נחמן מפרש : כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי — שֶׁהָיִיתִי מְגַדֵּל יָמַי וּמִדּוֹתַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם . בֵּין הַחֲכָמִים — בֵּין הַחֲכָמִים דַּיְקָא, בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם נַעֲשָֹה כָּל הַבְּרִיאָה . ״כל ימי גדלתי בין החכמים״ — רבי שמעון בן גמליאל אומר : ״כל חיי גדלתי בין החכמים״ ואילו רבי נחמן אומר : ״בין החכמים דיקא״ . הוא גדל במקום שבו שמע את רבי עקיבא ואת רבי ישמעאל, וידע שהם מתווכחים לשם שמים . הם מקשיבים זה לזה וכל אחד מהם נכנס לנעליו של האחר במטרה להבין את טיעוניו כשהם מכבדים מאוד זה את זה . רבי שמעון גדל בחלל הפנוי שקיים בין ר' עקיבא ור' ישמעאל, ועובדה זו מעוררת
|
|