תקציר

עמוד:13

תקציר 13 של ילדיהם, לעומת זאת, ההיוועצות עם גורמים חיצוניים, כגון אנשי מקצוע, צוות בית הספר וכדומה נמצאה משנית בחשיבותה . לפיכך רתימת המשתתפים לתוכניות נעשית כיום בעיקר על ידי רכישת אמונם של ההורים ולאחר קבלת הסכמתם, אך תוך מתן ייעוץ והכוון מקצועיים ומקיפים . מראיונות עם מודלים לחיקוי מהחברה הערבית עולה כי הגורם שסייע להם ביותר היה מפגש עם מנטורים וחונכים ( ערבים ויהודים ) , ותרומתם אינה רק לתחום המקצועי, אלא גם להתפתחות האישית ולרכישת מיומנויות רכות, כגון יכולת דיבור בפני קהל, כושר שכנוע, או התמודדות עם מצבי לחץ ועם דילמות ומשברים . ( 10 ) מסקירת תוכניות שנת המעבר הקיימות לצעירים ערבים נמצא כי הן כוללות את התכנים העיקריים האלה : • פיתוח זהות ושייכות, שהוא שלב הכרחי בתהליך התבגרותם של כל צעירה וצעיר , והוא יסוד חיוני בתהליך קבלת ההחלטות על העתיד המקצועי, ובגיבוש תחושת שייכות לחברה ובהשתלבות בה . מהספרות המחקרית עולה כי חקירת הזהות בתקופת חיים זו טבעית לצעירים, ועבודה קבוצתית על נושאים אלו תספק להם תמיכה חברתית חיונית, תצביע על הנורמליות של הרגשות המלווים את תהליך החקירה ותעלה רעיונות לדרכי התמודדות . דילמת הזהות של הצעירים הערבים בישראל הולכת ומתחדדת בתקופה שלאחר סיום התיכון, בשעה שהם מנסים להשתלב בחברה הישראלית הרחבה, ולנוכח היעדר העיסוק בכך במערכת החינוך הערבית . בהקשר זה נמצא כי מוקד השייכות וההזדהות החזק ביותר של הצעירים הוא המשפחה . המשפחה מקדימה בפער ניכר את שאר מוקדי השייכות : היישוב, הקהילה הדתית, החברה הערבית, העם הפלסטיני, ורק לבסוף, החברה הישראלית הרחבה . פילוח התשובות על פי השיוך הדתי חושף הבדלים מובהקים בנושא זה בין בני העדות השונות . הבדלים אלו משקפים שסעים בין בני העדות והדתות השונות בחברה הערבית, וקשורים לנרטיב הפנימי שלהן . • חיזוק השליטה בשפה העברית הוא אחד התנאים ההכרחיים להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה, באקדמיה ובחברה הישראלית . בבתי הספר הערביים נלמדת עברית בדגש על טקסטים מהתנ"ך ומהספרות היהודית, ובוגרי מערכת החינוך לרוב אינם שולטים בשפה הנדרשת לאקדמיה ולשוק העבודה, בעיקר בשפה העברית הדבורה . מהמחקר עולה כי רק שליש מתלמידי י"ב העידו על

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא