|
|
עמוד:12
12 הילה שלומית קינל - לימוני 7 בעלת מאפייניםהנשים כ " קבוצה ספרותית נפרדת " ו " שונה ", עצמאיים . הגישה " התרבותית " של ביקורת כתיבת הנשים פיתחה הנחות ביחס לתת – תרבות של נשים ) subculture ( , והיא מסבירה את ייחודיותה של הכתיבה הנשית כנובעת מניסיונן המשותף של הסופרות כנשים ומתוך תרבותן המשותפת . אחת מהנחות היסוד של הגישה ה " תרבותית " מצביעה על הצורך לקרוא את הטקסט הנשי כשיח בעל " קול כפול " הנוצר מתוך שני מעגלי תרבות וחיים שבהן מצויות הנשים — המעגל ההגמוני הגברי והמעגל הנשי – אוטונומי . נשים מצויות " בתוך שתי מסורות הפועלות בעת ובעונה 8 אחת ", ובכתיבתן נוצרת " הידברות " בין המסורות . הספר מנסה אפוא לבחון את כתיבתן של הסופרות לאור שתי הפרספקטיבות — זו של ההיסטוריוגרפיה הקנונית וזו של ביקורת הנשים , ובאופן הזה מבקש לעמוד על הדיאלקטיקה הנוצרת בין שני הקולות ) הקנוני – גברי והנשי ( , תוך כדי התחקות אחר כמה תמות מרכזיות המהוות תוצר ייחודי של קול כפול זה . השילוב בין הזהות הנשית הייחודית של הסופרות והחוויה הנשית האוטונומית החוץ – ספרותית שלהן לבין מסורת הכתיבה ההגמונית הגברית בת הזמן והחוויה הביוגרפית הדורית – היסטורית המשותפת לכותבות עם הסופרים בני דורן , יצר כמה נושאים המהווים פרי שילוב של שני מעגלי החיים והתרבות שאליהן השתייכו הכותבות — המעגל הנשי והמעגל הגברי . תמות אלה מהוות אלטרנטיבה נשית לעיצובים בולטים בסיפורת הגברית בת התקופה . 3 . שלוש תמות : שלוש דמויות א . הילדה הנאבקת בהדרה מהתרבות הקנונית התמה הראשונה שבה יעסוק הספר היא התמה של דמות הילדה הנאבקת בהדרתה מהתרבות הקנונית היהודית . תמה זו מהווה מקבילה נשית ותיאור משלים לתיאור הנפוץ של דמות הילד
|
|