|
|
עמוד:12
12 דרך אֵם מתמודדת, מאתגרת, מתריסה - ייחודית כל כך וחד – פעמית . בכל זאת, רבים שואפים לשלוט באימהות ולהשתמש בה לצורכיהם : הפטריארכיה, הקפיטליזם, הדת, המדינה, מערכת הרווחה, הפוליטיקה, הרפואה, מאמנים אישיים, אפילו - "סופרנני" . האימהות מואשמות כמעט בכול, בייחוד בהתנהלות בניהן ובנותיהן, כלומר, כמעט בכל עוולה חברתית . בעקבות זאת, גם בניהן ובנותיהן מרבים להאשימן ומתאמצים להתרחק מהן ככל האפשר ( אקט שזוכה לעידוד חברתי ותרבותי, כלומר, פטריארכלי ) . כל אלו שמתיימרים לדעת מהי אימהוּת וכיצד יש לעצב אותנו, האימהוֹת, מפרידים בין האם לבין האימהוּת, מרחיקים את האם מאימהוֹת אחרות וכמובן מילדיה, מערערים את הביטחון העצמי שלה, מנתקים אותה ממורשתה ומנטיותיה, ולמעשה, מותירים אותה לבדה מול ממסדים רבי – עוצמה . למרות הכול, בדרך כלל האימהות עושות את מלאכתן באופן לא רע כלל ועיקר : רוב ילדיהן מתפקדים, רוב האימהות מוצאות את דרכן שלהן במבוך 1 - כמו גידול ילדיהן ומפתחות יכולות וכשרים שנחוצים למלאכת האימהות חלוקת קשב, חשיבה מטרנלית, טיפוח ילדיהן וטיפוח עצמן, וזאת חרף ניסיונות השליטה בהן . אישה היא כמו הטבע : היא פשוט לומדת מאִמהּ, מאחיותיה ומדודותיה, מחברותיה, ובעיקר מילדיה ומהיענות לצורכיהם . דרכה רצופה ניסוי וטעייה, תהייה ולימוד, לבטים והשתנות . רוב האימהות מתאמצות לספק את צורכי ילדיהן, גם אם הן חשות כלואות בתפקידן או אמביוולנטיות כלפיו . כמו נשים בוגרות אחרות, עם הזמן למדתי להכיר בכך שאמי, כמוני, עשתה ככל יכולתה כאשר גידלה אותי, גם אם שגתה לפרקים . הלוואי שיכולתי להיות האימא שאני היום ( לגדל את הבת שלי על סמך התובנות והחוכמה שלי היום ) ולהיות הבת שאני היום ( להתייחס לאימא שלי על סמך החוויה, חוכמת החיים והתובנה שלי היום ) . אמנם כל זה בלתי אפשרי, אך אימהוּתי או אימהותה של אמי ודאי שאינן כישלון . אין פלא שבדרך כלל האימהות הן שקופות, ולפיכך מעטים המחקרים, אם בכלל, אשר בודקים במישרין את מידת הצלחתן בגידול ילדים, אם יש בכלל אמת מידה לכך, אלא אגב השוואות, לדוגמה, בין ילדים יחידים לילדים 1 . אני מציעה לכנות את "מלאכת האימהות" ( mothering ) - איממיות . הגדרה זו כוללת את כל שורת הפעולות והפרקטיקות שבדרך כלל אימהות מבצעות : דאגה, טיפוח, חינוך, גערה, תכנון ועוד . כמובן, איממיות יכולה להתבצע על ידי גברים ונשים שאינם אימהות ביולוגיות .
|
|