מבוא

עמוד:14

14 רות גולן את מעמקיה ומורכבותה של הנפש האנושית ואת העושר הטמון בחשיבה רפלקסיבית, תרמה תרומה מכרעת למהפך התרבותי הזה . פרויד, שראה עצמו אתיאיסט, החזיר את האל לתמונה בדלת האחורית כשביסס את תורתו על השילוש האדיפלי . בשילוש הזה הוא נתן לאב הסמלי, כלומר, למה שמייצג שם האב [ שאינו דווקא האב הביולוגי, אלא עמדה סמלית תרבותית של חוק ותרבות ] , או מה שלאקאן כינה אחר כך האחר הגדול, את תפקיד החוק, את 12 האיסור וההגבלה על העונג . אנו עדים בימינו להתפרקות האחר הגדול מכל סמכויותיו ולהתגברות המבוכה והמועקה בעקבות הסרת האיסורים . שכן האיסור הוא הגורם הראשוני לתשוקה, ואם אין איסור או הגבלה ואיש הישר בעיניו יעשה, מאין תבוא התשוקה לחדש ? תוצאתו של תהליך זה היא שקיעה בתוך עולם של צרכנות אינסופית ( לרבות צרכנות רוחנית ) וטיפוח נרקיסיזם פתולוגי . האנושות חותרת כיום להשגת אושר מידי ופועלת בכיוון זה בכל האמצעים העומדים לרשותה, לרבות תרופות, סמים למיניהם, ופרקטיקות שונות של סקס וספורט . תוצאה אחרת היא הקצנה נגדית המתבטאת בתנועה גוברת של חזרה אל דתות דוגמטיות והופעת אבות ממשיים ודמיוניים רודפניים, או חזרת האלילים בדמותם הטוטליטרית של חוקי השוק והרייטינג והציווי להתענג . האם אפשר לחשוב על חלופה אחרת ? האם הפסיכואנליזה יכולה להתמודד עם שינויים אלה בדרכים חדשות ? לאקאן, כפי שמסביר זאת ז'אק אלאן מילר ( Miller ) , חזה את העתיד להתרחש, וככל שהדבר נשמע שערורייתי, ראה את עתידה של הפסיכואנליזה בהפיכתה לדת : העובדה שלאקאן הפך את הריפוי האנליטי לחוויה אנליטית, מאפשרת להשוות בין שתי החוויות : הפסיכואנליטית והדתית .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר