|
|
עמוד:10
10 | הזכות להתנועע : התנסות בתנועה והפעילות הגופנית כבסיס ללמידה משמעותית בגן הילדי ם או רכיבה על אופניים בדרך לקניות במכולת ) , או "תנועה מושכלת" המשרתת למידה אקדמית ( כמו למשל למידה על אודות זוויות באמצעות הנעת מפרקי הגוף בזוויות כאלו ואחרות ) . מעריכים שבמדינות המערב, לרבות בישראל, ל - % 25 מהילדים יש עודף משקל ( overweight ) ו - % 11 מהילדים סובלים מהשמנת יתר ( Donnelly & ( ) obesity Lambourne ) . כמו כן קיימות אצל ילדים מחלות שבעבר לא נצפו אצלם : 2011 , סוכרת מסוג 2 , יתר לחץ דם, שומנים בדם, בעיות בחילוף חומרים וכן הלאה DuBose et al ) . אף שהילדים פעילים פחות ומסתכנים פחות בתנועה, ( 2006 , . יש אצלם עלייה קבועה בשיעור השברים בגפיים ( 2015 , . Flynn et al ) . הֶעדר פעילות גופנית ברמה סבירה ובאיכות טובה משפיע לא רק על בריאותם של הילדים, אלא גם על היבטים מוטוריים, אישיותיים, חברתיים וקוגניטיביים בחייהם ( 2014 , . Sterdt et al ) . בתחום ההתפתחות המוטורית ההשפעה היא על שיווי משקל, תיאום התנועה, פיתוח יכולת העברה ושליטה במיומנויות בסיסיות ( 2017 , Lloyd et al . , 2014 ; Payne & Isaacs ) . בתחום האישיותי ההשפעה היא בנושאים רבים – החל ביכולת לווסת התנהגות וכלה בפיתוח הערכה עצמית Schwarzer ) . זה שנים רבות ידוע הקֶשר שבין התנסות בתנועה ( 2016 / 1992 , לבין המערכת החושית - תפיסתית ( 2016 , Heuer ) , ובשנים האחרונות מתגלים קשרים משמעותיים גם בין פעילות גופנית לבין תפקודים קוגניטיביים – כמו למשל הגברת הקֶשב ושיפור הזיכרון ( 2016 / 1972 , Kane ) – ותפקודים ניהוליים ( 2015 , . van der Niet et al ) . יחסם של ההורים לפעילות הגופנית של ילדיהם הוא מורכב . רוב ההורים מכירים בכך שעל הילדים להתנועע, אך פעמים רבות הם רואים בפעילות זו "הפרעה Rhodes . ) Yao & לשקט, לריכוז ולסדר" או ביטוי ל"עודף מרץ מיותר" ( 2015 , הורים רבים בוחנים את הפעילות הגופנית הנחוצה לילדיהם הרכים לפי מידת התאמתה לתהליכי ההכנה לבית הספר, אך הם אינם מודעים לקֶשר שבין תנועת Roscoe et al ) . נוסף על השרירים הגדולים לבין המוכנוּת לבית הספר ( 2017 , . כך הורים רבים הם "שבויים" של המסַכּים לסוגיהם, ובייחוד של מסכי הטלפונים החכמים . הם מאפשרים לילדיהם להיכנס לעולם זה בגיל צעיר ואינם מצליחים להגביל את "זמן המסַכּים" כדי להותיר זמן לפעילות אחרת ( 2017 , Cho & Lee ) . יחסם של אנשי חינוך העוסקים בתחום הגיל הרך – קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות במערכת החינוך, החוקרים באקדמיה, המפקחות בגני הילדים, מכשירי הגננות במכללות להוראה והגננות עצמן – לחינוך הגופני ולתנועה בגן הוא דואלי .
|
|