|
|
עמוד:10
10 אליסף תל-אור של ספרים ומאמרים הנכתבים ברוח זו . אשר לתלמוד, רוב הספרים שיצאו לאור וביקשו לדלות מים התלמוד הרחב רעיונות וערכים שבכוחם להזין את נפשו של האדם באשר הוא אדם, בלי שאלו יהיו כרוכים בעמדתו התיאולוגית, הדתית או ההלכתית, עסקו במקורות אגדיים מהתלמוד . ספר זה מבקש לצעוד עוד צעד קדימה ולעיין בסוגיות תלמודיות העוסקות בענייני הלכה שיש בהן מן השקלא וטריא התלמודי המפורסם ובתוך כך גם לפנות אל שני התלמודים : הבבלי והירושלמי, ולא אל התלמוד הבבלי בלבד, כפי שנעשה על פי רוב בספרים מהסוג 1 בהם מאפשרות האמור . הפנייה אל מקורות אלו והקריאה היחפה להביא אל השיח היהודי-ישראלי קולות חדשים וכמו כן לשמש מקור השראה או מקור לערעור על עמדות הקיימות כיום בחברה . בכך עשוי השיח להתעשר במקורות שעד עתה השתמרו רק במסגרת השיח הפנים-דתי וברעיונות שיש בהם מהחידוש גם ביחס למקורות התלמודיים האגדיים . יתרה מזאת, התרומה הייחודית של השיח התלמודי לשיח היהודי המתחדש בישראל היא שלצד התוכן והמשמעות הנלמדים מהסוגיות, הצורה והמבנה של התלמוד עצמם הם בגדר בשורה גדולה . ריבוי הקולות המתקיים בסוגיות עצמן ובהשוואה בין דבריהם של שני התלמודים הוא קרקע פורייה לשיח ולדיאלוג בין בעלי זהויות שונות בחברה . בעקבות הקולות השונים ומתוך 1 . מקורו של מושג זה בבית המדרש להתחדשות יהודית, ומשמעותו הראשונית היא קריאה של הטקסט ללא פרשנים כדי לאפשר לאדם הקורא את הטקסט להבין אותו כדרכו . בשבילי משמעות הקריאה היחפה היא גם היכולת לקרוא את הטקסט במלוא תשומת הלב . כשם שאין דומה ההליכה במנעלים להליכה יחפה, וכשם שזו האחרונה מאפשרת לנו לשים לב לכל גרגר חול על האדמה, כך גם תכליתה של הקריאה היחפה היא לקרוא את הטקסט במלוא הרגישות כדי שכל עניין דק שבדקים יעורר את תשומת ליבנו ויפתח לנו צוהר למחשבה חדשה .
|
|