|
|
עמוד:9
9 זיו נוצץ מדמע יוסי טולדנו, רחלי יוסף, טלי סגל וקציעה עלון . בחרנו לייצר אסופה מגוונת, הן בתכנים והן בדרכי הכתיבה . עמדה זו הונחתה על ידי הרצון לאפשר ביטוי אישי של כל כותב וכותבת, מתוך עמדה חינוכית וחברתית המבקשת הרחבה על פני צמצום והמוצאת ערך בריבוי קולות ובגיוון אנושי . שם האסופה, זיו נוצץ מדמע, הוצע על ידי עמרי בן יהודה, המתייחס לכך במסה שלו . זו וריאציה על צירוף לשוני מתוך שיר של נתן אלתרמן ( "ריצתו של העולה דנינו" ) , והוא מתאר באופן הולם את התחושה הכללית ששררה בקרב חברות וחברי הקבוצה בנוגע לתרבות המזרחית ולמקומה בתרבות העברית ההגמונית . ואכן, האסופה מנכיחה הן את הדמע, הכאב והשבר והן את הזיו הנוצץ ממנה, את החזון ואת התקווה . מבנה הספר ערכנו את האסופה בשני שערים : חינוך ותרבות . מדובר בהבחנה שאינה חדה, שהרי שני התחומים קשורים זה בזה . עם זאת, השער הראשון ( חינוך ) מתמקד בהשתמעויות שונות - תיאורטיות ומעשיות - של השיח המזרחי בשדה החינוך . השער השני ( תרבות ) בוחן סוגיות של מזרחיוּת כפי שהן מקבלות ביטוי במרחבי העשייה התרבותית בישראל : ספרות, מוזיקה, צילום וטלוויזיה . לתפיסתנו, מדובר בשתי זירות שבהן השפעתם של פערים על רקע אתני בולטת במיוחד . ראוי אפוא להתמקד בשני תחומים כלליים אלה, מתוך כוונה לתקן ביטויים של אפליה ודיכוי שהשתרשו בהם . השער הראשון, "חינוך", נפתח במאמרו של ניסים אבישר, "שיח מזרחי, חינוך ופעולה", העוסק בקשר שבין שיח מזרחי ובין תהליכי שינוי בחברה ובחינוך . במאמרו שואל אבישר אם השיח המזרחי נחוץ ומועיל למזרחים ולבני השכבות החלשות או לחברה הישראלית בכללותה, וטוען שהתשובה לשאלות אלה מושפעת
|
|