|
|
עמוד:35
| גיליון ,91 אדר ב' תשפ"ב, מרץ 2022 35 הנדסה ואגדי גישור . כמו כן, הוקמו מתקני הדרכה משופרים לאימון כוחות היבשה . סך הכול מאז 2013 הורחב צבא היבשה בכ- 60,000 חיילים . בנוסף להקמת והרחבת יחידות, מופנים משאבים רבים לרכש אמצעי לחימה מתקדמים . המסע לרכש אמצעי לחימה מקיף את כל זרועות הצבא, כאשר ה"נתח" של זרוע היבשה ב"עוגת התקציב" הוא כ- 21 אחוזים . עיקר ההשקעה מופנה לרכש 500 טנקי 90 - T , 750 מובילי טנקים ( סך הכול בסד"כ כ- 1,840 מובילים ) , נגמ"שים, ולוויינים לצורכי מודיעין וקשר . פיתוח תשתיות צבאיות בסיני ובמרחב התעלה 2007 - 2021 מאז שנת 2007 עוסק צבא מצרים בקדחתנות בפיתוח תשתיות צבאיות, כאשר בזרוע היבשה רובן ככולן מבוצע בסיני ובחזית התעלה . כוחות היבשה לא בונים תשתיות מול "איומים" אחרים, כגון : לוב, טורקיה, אתיופיה ואיראן . לפני שאפרט מקצת מפיתוח התשתיות עבור זרוע היבשה, אני מבקש לציין כי מערך הביצורים המשוכלל, שנבנה אחרי הסכם השלום בפתחת רפידים – מתפורר . נטישת מערך ביצורים זה, שהיה משך שנים רבות "אבן הראשה" בתפיסת ההגנה המצרית מול ישראל, מצביעה על כך, להערכתי, כי צבא מצרים אינו חושש יותר ממתקפה ישראלית לכיבוש סיני, ואת הגנת סיני הוא מתכנן לבצע לאורך קו רפיח - אילת . את פיתוח התשתיות הצבאיות עבור זרוע היבשה, ניתן לחלק לשלושה מרחבים : פיתוח הגדה המערבית של תעלת סואץ – במרחב זה, שוכלל והורחב מערך המתקנים הלוגיסטיים שנבנה בזמנו כהכנה למלחמת יום הכיפורים . בנוסף למחסני התחמושת ולמאגרי הדלק שהורחבו מאוד, נכרו באזור סואץ כשישים מנהרות, שכנראה מיועדות לאחסון נשק אסטרטגי . פיתוח סיני – עיקר עבודות פיתוח התשתיות הצבאיות בסיני הוא הרחבת התשתית הלוגיסטית . התשתית כוללת, בין השאר, גידול של למעלה מ- 154 אחוזים במערך מחסני התחמושת בצפון סיני והרחבת מאגרי הדלק הצבאיים עבור כוחות היבשה בכ- 215 אחוזים ( ובנוסף נבנה מאגר דלק אסטרטגי לשעת חירום, המיועד בעיקר עבור חיל האוויר ) . בנוסף למערך הלוגיסטי, מאז שנת 2015 הוקמו בסיני מִפקדות הכוללות שתי מפקדות קדמיות של ארמיות השדה ומפקדה כללית, על-ארמיונית, לשליטה על כלל צבא מצרים הערוך בסיני . המערך הלוגיסטי הצבאי, יחד עם פיתוח מערכות תשתית אזרחיות – כגון סלילת אוטוסטרדות מהתעלה לכיוון גבול ישראל, הנחת קווי מים וכבלי תקשורת – מאפשרים תספוק של כחמש דיוויזיות ממוכנות או משוריינות וניוד כוחות מהיר לעבר הגבול עם ישראל . תעלת סואץ – הגדלת אפשרויות חציית התעלה פי עשרה ( ! ) – מאז מלחמת יום הכיפורים ועד 2004 , ניתן היה לחצות את תעלת סואץ באמצעות חמישה גשרים ומנהרה אחת . מאז, החלו המצרים להרחיב את אפשרויות החצייה . בתחילה הם הסתפקו בהכפלת מערך הצליחה הקיים, לאחר מכן ובמיוחד מאז 2013 הם האיצו מאוד את התהליך, כך שכיום ניתן לחצות את התעלה ב- 58 גשרים ומנהרות – גידול של כ- % 1,000 . רוב אמצעי הגישור ( 85 אחוזים ) הם גשרים צפים, שמרביתם משמשים באופן בלעדי את הצבא . היתר מונה שש מנהרות ושלושה גשרי קבע אזרחיים . להלן מספר מאפיינים : • גשרים צפים . לאורך התעלה פרוסים 49 גשרים צפים מסוגים שונים – הנבדלים זה מזה במהירות הקמתם, במידת ניידותם בשעת מלחמה ובמהירות הנסיעה עליהם . מתוכם : 12 גשרים מונחים על המים וניתנים להפעלה מיידית ( שבעה מתוכם הם גשרים אזרחיים ) ; 17 גשרים צבאיים מסוג יוניפלוט, המפורקים לדוברות המונחות ככבשים משופעים ביבשה . בעת הצורך, הדוברות גולשות למים מכוח הכבידה וניתן להרכיב מהן גשר תוך שעה . לאורך התעלה ערוכים עשרים גדודי גישור מהיר הקמה מסוג P . M . P ; לגשרי P . M . P-ה שלושה יתרונות – הם ניידים וניתן להטילם למים מאתרים לא ידועים מראש, משך הקמתם מוערך בכחצי שעה, ומהירות הנסיעה עליהם גדולה מיתר הגשרים הצפים . • מנהרות . כיום פועלות שש מנהרות . בכל מנהרה שני נתיבי תנועה ברוחב כולל של 56 . 7 מטר וניתן לנוע בתוכה במהירות של תנועה רגילה בכביש . יתרון נוסף הוא שניתן להשתמש בהן מבלי צבא מצרים רואה בנספח הצבאי להסכם השלום – הסכם משפיל, הפוגע בריבונותו וביכולתו של הצבא להתנהל כרצונו בארצו שלו התעצמות הצבא המצרי לאחר הסכם השלום טנק טי 90 – להתמודדות עם המרכבות החדשות ?
|
|