|
|
עמוד:10
רות לנדאו 10 הידע שהיה להם ואת זיכרונותיהם . מסקנה זו הנחתה אותי בחיי . רציתי ללמוד, לחוות חוויות ולצבור זיכרונות חיוביים . בהיותי בת שנה וחצי החליט אבי לעזוב את רומניה ולחזור לחיות בצ'כוסלובקיה . מהענף הסלובקי של משפחת אבי נותרו בחיים שתי קרובות בלבד . גדלתי בצ'כוסלובקיה עד 1961 . בשנה זו עלתה משפחתי לארץ . זו היתה השנה שבה מדינת ישראל הביאה את הצורר הנאצי, אדולף אייכמן, למשפט בישראל . הוריי עקבו בעניין רב אחרי המשפט . כל חיי ידעתי שהשואה היתה האירוע הטראומטי ביותר שעיצב את חיי . בפועל, לא היה לי כל מידע על האופן שבו באמת התרחשו האירועים נגד היהודים בסלובקיה ובטרנסילבניה, אזורי המוצא של משפחתי . לא היה לי ידע על ההיסטוריה של שואת יהודי שתי מדינות אלה ועל האופן שבו התנהלו בהן ההנהגות היהודיות . רק אחרי שיצאתי לגמלאות מהאוניברסיטה העברית שבירושלים, כפרופסור חבר בעבודה סוציאלית, החלטתי ללמוד ולהעמיק את הידע שלי בנושא . הספר הזה הוא פרי עבודת מחקר שבה הייתי שקועה למעלה מארבע שנים . הספר עוסק בקורות יהודי סלובקיה והונגריה בתקופת השואה, בפועלם של מנהיגי שתי הקהילות האלה, בקשרים בין המנהיגים היהודים של שתי המדינות ובהשפעת קשרים אלה על גורל היהודים שבהן . לתובנות שאליהן הגעתי בנושאים אלה ועל אשר אירע, יש לדעתי ערך . אני מקדישה ספר זה לזכרם של רותי'קה רוזנבאום, שנספתה באושוויץ, ולזכר הוריי, קלרה וארטור גולדברגר, ששרדו את השואה ונשאו בכאב את אובדן משפחותיהם בשואה במשך כל חייהם .
|
|