|
|
עמוד:11
פתח דבר 11 לעולם באופנים שונים ומשונים . הומוסקסואלים רבים בני זמננו מסרבים "להמשיך את מחוותיו של המת" וממירים אותן בתנועותיו התכליתיות של החי . אבל בשולי ההומוסקסואליות שהצטרפה לַמשך האיתן של העולם, ממשיכים להיכחד לאִטם מתרוממים וסדומנים שמסרבים לחיות . העולם אינו יכול להיוותר אדיש למחוותיו של המת . הוא מעולם לא היה יכול . את ההומלס השוכב כמו מת על הספסל בשדרה, למשל, ההגמוניה חייבת לסלק בין שהוא מת ובין שהוא סתם נרדם . אפשר לסלק אד הוק, ואפשר גם לנסות לפתור את הבעיה שיטתית, למשל באמצעות עקירת הספסל והחלפתו בכיסאות שלא ניתן להשתרע עליהם . לחלופין העולם יכול לסרב להכיר במחוות המוות המתמשך, ולזהות אותן כהמשכם של החיים . ההומלסיות, למשל ) כשההומלס מכונה clochard ( , זוכה לעתים לתיאור רומנטי כהמשכה של הבורגנות באמצעים אחרים . כתיבתו של ז'נה, אוננות בעט ובנייר, הייתה לדידו לא רק מחווה עקרה, אלא מחוות מוות של ממש . ז'נה לא תיעד את מחוות המתים ואפילו לא את המוות . כתיבתו של ז'נה סימנה מוות בעצם קיומה — רצף מתמשך ונוכח של מחוות סימבוליות של המוות עצמו . כתיבתו של ז'נה עצמה הייתה סימן של מוות . בנצלו את העולם התחתון ואת רקמות חייו כסחורה שתשמש לו, ולו בלבד, אמצעי לניעות ) מוֹבּיליות ( חברתית, סירב ז'נה להמשיך את עולם הביבים שממנו בא . לצד זאת, נכונותו להיעזר בקשריו של קוקטו כמשתף פעולה עם שלטונות הכיבוש הנאצי ) מובנת ורחוקה מלהיות ראויה לגינוי מוסרי ככל שתהיה ( , נכונותו לחסות בצִלה של פרוטקציה נאצית מפני מעשיהם של הנאצים, היא סירוב להמשיך את עולם ההתנגדות הצרפתי . ז'נה מודה למעשה בכך שהסדר הנאצי הוא הסדר הקיים ) קיים כל כך עד שרוחשות בבשרו פרוטקציות ( , ובכך הוא מסרב להמשיך את עולמו הפוליטי המוצהר של סארטר, פטרונו, ובני חוגו . וכל זה לשם מה ? כדי שיוכל להמשיך את אוננותו העקרה, את מחווֹת המוות הסימבוליות שלו . הרומן טקסי אשכבה ) Pompes funèbres , 1952 ( , מושאה העיקרי של המסה השנייה בחיבור זה, הוא סירוב עיקש להמשיך את העולם
|
|