|
|
עמוד:8
8 אריסטו יכולות להשתלשל זו מזו בדרך של היסק ( ה אנאליטיקה עוסקת בהיסקים מדעיים הכרוכים בוודאות ; ה טופיקה בהיסקים דיאלקטיים הכרוכים בהסתברות, ו ההפרכות הסופיסטיות בהיסקים נטולי תוקף ) . אבל תבנית זו אינה בהכרח משקפת את המבנה הפנימי ואת הכוונות הספציפיות של הספרים הללו . מצד אחד יש ביניהם לא מעט חפיפות, מצד שני יש לכל אחד מהם סדר יום משלו . העניין שאני מוצא בספרים הללו, ובאופן מיוחד ב על הפירוש , הוא שכולם, כל אחד בדרכו שלו, מציעים טיפול יסודי ומעניין בבעיית הלשון ודרכי פעולתה . אין לאריסטו שום מחקר שיטתי על אופני פעולתה של הלשון . הכתבים היחידים המתייחסים לנושא זה, בצד ה קטגוריות ו על הפירוש , הם ה רטוריקה וה פואטיקה הנוגעים בהתנהגויות לשוניות ספציפיות - ספר ה רטוריקה עוסק בעיקר בדרכי השכנוע באמצעות הלשון, וספר ה פואטיקה עוסק ביצירה האומנותית באמצעות חומרים לשוניים . כתביו הלוגיים של אריסטו, ה אורגנון , נוגעים באופן שלישי של פעילות : 1 הדרכים להשגת ידע והרחבתו באמצעות הלשון . אף אחד מהחיבורים הללו אינו מציג, ואינו מנסה להציג, מערכת שיטתית של בלשנות או של פילוסופיה
|
|