|
|
עמוד:8
8 רחל שרעבי ואביבה קפלן המיוחדת שעלתה מארץ רחוקה . לפיכך מתבקשת השאלה מה הטעם בכתיבת ספר נוסף עליהם ? כמה סיבות טובות לכך והעיקרית שבהן היא העובדה שטרם נכתב דבר על מנהיגיה של קהילה זו שעברה טלטלה אדירה בין חייה כחברה חקלאית – מסורתית באתיופיה לבין חייה בהווה, כל זאת לנוכח הצורך שלה להתמודד על מקומה במארג החברתי העכשווי בישראל ובעיקר להסתגל אליו . אנשים אלו הובילו תהליך מטלטל של הגירה, שיש בו "קפיצת דרך" מעולם פטריארכלי עם סדר וארגון ברורים, לחברה פוסטמודרנית כאוטית ומבלבלת . הבדלים תרבותיים, מחסום השפה וחוסר העניין בזקנים הרווח במקומותינו עמדו בוודאי בבסיסו של הקושי שבמעבר זה . גישותינו האנתרופולוגית והסוציולוגית – היסטורית השלובות זו בזו מספקות זווית ראייה חדשה לבחינת חייהם של הנחקרים, והיא זו שאפשרה לנו להיטיב ולהבין את הסיפור של המרואיינים, כפי שהוצג על ידם, בלשונם ובדרכם . זו ודאי סיבה טובה שנייה לקיבוץ הנתונים בספר . סיבה שלישית ולא פחות חשובה היא ההזדמנות יוצאת הדופן שאפשרה לנו לאסוף במקום אחד ומאחד נדבכים שונים מהוויית חיי יוצאי אתיופיה בישראל . נדבכים אלו מלמדים על דרך השתלבותה של קבוצה ייחודית זו במציאות ישראלית קשה ומקשה, ועל דרך התמודדותה עמה . הגישות המשולבות שלנו אפשרו לנו להצביע על הקונפליקטים השזורים בחייה של קבוצה "שחורה" החיה בתוך קבוצה אנושית רחבה יותר ו"לבנה" בעיקרה ; להראות את הקשיים שהיא חווה בשומרה על מסורת תרבותית ארוכת שנים, על רקע של ניתוק ורדיפה מתמדת משם, ועל רקע של הדרה ממסדית וחברתית מפלה מכאן ; כך יכולנו לשוב ולהתפעל מהכמיהה הגדולה לציון ומהמחיר שהיו מוכנים אנשים מאמינים ותמימים אלו לשלם בגינה . ואגב כל אלה, ניסינו להציב מראה לנוכח פני עצמנו כחברה ישראלית קולטת, אשר שבה וחוזרת על שגיאותיה מן העבר . ומעבר לכול - כחוקרות מתחום מדעי ההתנהגות, ניתנה לנו הזדמנות יוצאת דופן
|
|