|
|
עמוד:14
] 14 [ ללמוד מן הגרמנים איש מבני משפחתי לא היה קורבן של מחנה ריכוז או, ככל הידוע לי, של פוגרום . הגענו בשלום לשיקגו בראשית המאה העשרים, סביי וסבותיי מעולם לא דיברו על מזרח אירופה שהותירו מאחוריהם . נהפוך הוא, הסב היחיד שהכרתי היה אמריקני נחוש . הוא היה הראשון במשפחתו שנולד מחוץ לאודסה, והיה לו שריד של מבטא יידי, אך הוא העריץ את טדי רוזוולט, ביקר בכל הפארקים הלאומיים ושירת בשתי מלחמות העולם . אהבתו ללינקולן הייתה עזה עד כדי כך שכשהגיע לבקר את נכדיו באטלנטה הוא לימד את כולנו את מילות השיר "מצעד בחוצות ג'ורג'יה", שאותו שר בהתרסה במכוניתו הפתוחה, אדיש לתגובה האפשרית של תושבי אטלנטה שלא נטו לחגוג את המצעד שעירם נשרפה בו עד היסוד . כיום קל לנו לחייך : אין תמה שמעולם לא הרגשתי בבית במקום הזה . באותה עת זה רק חיזק את הרגשתי שאנו לוחמים למען צדק וזכויות . כמו כל ילד אמריקני למדתי על אודות השואה, אך זה היה רחוק מדי מכדי לפגוע בחיי או אפילו מכדי להטיל עליהם צל . אני זוכרת רגעים כמו יום הקיץ הדביק בג'ורג'יה כשאימי הזמינה ידידה אמריקנית-אפריקנית להביא את ילדיה לשחק בחצרנו . חמש שנים לאחר פרשת "בראון נגד מחלקת החינוך", איימו אמריקנים לבנים מאטלנטה לסגור את מערכת החינוך, ובלבד שלא תיכפה עליהם אינטגרציה, ואכן, כמה מדינות מימשו את האיום הזה . בעזרת מיומנויות שרכשה אימי בעיסוקה הקודם בתחום הפרסום, היא פעלה עם ידידיה מארגון "הופ" — תקווה ( HOPE— Help Our Public Education ) לסכל את האלימות שהציתה החלטת בית המשפט העליון בכל מקום . בינתיים היא רצתה להכין את ילדיה לביטול ההפרדה בארגון, וזה כונה "פגישות משחק" . השחורים שהכרנו היו משרתיהם של מישהו, והיא רצתה לנהל יחסים שווים ונורמליים עם אמריקנים-אפריקנים, אף שהיחסים האלה לא היו שווים ונורמליים . זו הסיבה שלשמה באה חברתה מן התנועה . החצר האחורית שלנו הייתה גדולה ומוקפת חורשות, ויכולנו להתחבא בהן ולשחק "תִפסו את הדגל" . אך מזג האוויר היה חם מדי עבור כל אלה, ושום כמות של לימונדה לא הייתה יכולה לשנות זאת . "בואו נלך לבריכה", אמרתי . "איננו יכולים", אמרה אימי בקצרה . "מדוע לא ? " ייללתי . " אנחנו תמיד הולכים לבריכה כשמתחיל להיות חם" . "אנחנו פשוט לא יכולים", אמרה אימי . הייתי צעירה מכדי להבחין אם היא וחברתה החליפו ביניהן מבטים .
|
|