|
|
עמוד:10
10 | שיחות על מחקר איכותני הגיע לקהילת החוקרים ובעלי העניין, גם אם הוא להלכה מחקר מעולה – הוא למעשה מחקר מבוזבז . מהן השאלות שחשוב לשאול בדרך ? דורית : שלוש שאלות דורשות מענה בכל תהליך מחקר : מה יש בנושא הנחקר שמצדיק את העיסוק בו ? מי הגורמים שתוצאות המחקר עשויות לעניין אותם ? ואיך המחקר יכול להוסיף על הידע הקיים בנושא ? שאלות אלו מבוססות על ההנחה הפונקציונלית שלמחקר יש תפקיד חברתי שדרכו הוא צריך להוכיח את עצמו . הנחה זו לכאורה נוגדת את הטענה שהכול "חקיר", ולכן החוקרים יכולים ללכת בעקבות הסקרנות, יעלה כמה שיעלה ויוביל לאן שיוביל . אני מקבלת את הלוגיקה המגבילה את סקרנות החוקרים באילוצי משאבים מצד אחד ובמחויבות אתית מצד שני . לטעמי, יש נושאים שאסור לחקור, נושאים שעלולים להביא להרס ולפגיעה לא מידתיים . זאת ועוד, הקצאת משאבים לא מידתית לתחום מחקר אחד על חשבון תחומים אחרים צריכה להשפיע גם היא על שאלות המחקר . בהנחה ששדה המחקר הממומן על ידי הציבור אמור לחזור ולשרת ציבור זה, גורמים אלו – משאבים מחד גיסא ושיקולים אתים ומוסריים מאידך גיסא – אמורים להשפיע על שאלות המחקר . מיה : כתבתי קודם שמבחינתי הקורות המחזיקות את האוהל האיכותני הגדול הן מחקר נטורליסטי וסובייקטיביות מודעת . מכאן נובעות השאלות שחשוב לשאול . השאלה הראשונה היא איך לעשות מחקר נטורליסטי, כלומר מחקר שמתקרב למציאות ככל האפשר, במקום לנסות להביא את המציאות למעבדה . בבואי לערוך מחקר אני צריכה לשאול את עצמי מהו האופן המתאים ביותר לחקירה הספציפית הזאת, לשאלת המחקר ולשדה המחקר . כאן בא לידי ביטוי היסוד היצירתי, הפתוח והגמיש של מחקר איכותני . השאלה השנייה נוגעת לסובייקטיביות מודעת . ההבנה באשר לסובייקטיביות מודעת נובעת מההבנה שידע תמיד מעוגן במיקום חברתי כלשהו . כלומר השאלה השנייה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא כיצד המיקום החברתי שלנו מעצב את נקודת המבט שלנו ואת התהליך המחקרי . לשם כך עליי להבין מהם יחסי הכוחות בשדה שאני חוקרת ולהיות מודעת ליחסי הכוחות בתוך מערך המחקר . המטרה של סובייקטיביות מודעת היא כפולה : מצד אחד היא תורמת להפחתת הדרה והאחרה ( Krumer - Nevo & Sidi , 2012 ( ( othering ) ומצד שני היא עוזרת לי להיפתח למגוון נקודות מבט ולהיעשות מודעת "לעושרם העצום של החיים החברתיים" ( הרצוג, ,2014 עמ' 35 ( .
|
|