פתח דבר: זהות, חברה אזרחית ומדינת־לאום — מבט השוואתי

עמוד:11

פ ת ח דב ר : ז ה ו ת , ח ב ר ה א ז ר ח י ת ו מ ד י נ ת-ל א ו ם — מ ב ט ה ש ו ו א ת י 11 ואחדות מהן, בוודאי בברית המועצות, על ידי רפורמות מלמעלה, מה שאפיין את השיח היה מצד אחד הנחה כוללנית שהנה תם עידן הטוטליטריות ושהאלטרנטיבה היחידה היא מעבר לדמוקרטיה ולכלכלת שוק . בצורה הקיצונית ביותר, זה בוטא על ידי פרנסיס פוקויאמה בספרו “קץ ההיסטוריה“ . כבר אז היה דיון ( שאני הייתי שותף לו ) שבמרכזו הניסיון לאבחן את קווי ההתפתחות העתידיים . הטענה הרווחת הייתה שבמדינות כמו פולין, צ‘כיה והונגריה, שבהן יש מסורת מסוימת של חברה אזרחית, קיימת מסורת היסטורית, לאו דווקא דמוקרטית במובן של “ One person - one vote “, אלא במובן של ייצוג פאודלי, פוסט-פאודלי וכיוצא בזה, שיש ייצוג לאוניברסיטאות, שיש דת שמתירה לעצמה להיות מעט ביקורתית כלפי השלטון — במדינות הללו יש סיכוי טוב למעבר למשטר דמוקרטי . זאת, בשעה שבמדינות כמו למשל רוסיה, שכל הדברים האלה או שאינם קיימים או שהיו חלשים — חברה אזרחית חלשה, משטר אוטוריטרי היררכי מאוד, היעדר אוטונומיה רגיונלית, דתית או אקדמית — המסורת האוטוריטרית חזקה והן לא יצליחו לעבור למשטר דמוקרטי . חלקית, זה אכן התרחש . ברור שמה שקורה עכשיו ברוסיה מעיד על כך שגם המשטר הקומוניסטי היה לא רק תוצאה של משפט כזה או אחר של מרקס, אנגלס או לנין, אלא תוצאה של מסורת אוטוריטרית של החברה הרוסית שרגילה — גם מבחינת הלגיטימיות החברתית, גם מבחינת אורחות ההתנהגות, גם מבחינת המבנה המוסדי ברובד העממי יותר — למשטרים אוטוריטריים . אופיים משתנה, אבל בסופו של דבר הם חזקים יותר מהחברה האזרחית שהיא חלשה . עם זאת, התברר שלממד ההיסטורי, שרבים מאיתנו ראו אותו בתור מסייע למשטרים בפולין, בצ‘כיה ובהונגריה שבהן יש יותר יסודות של חברה אזרחית, של פלורליזם וגם אוטונומיה דתית, אקדמית או תרבותית, צריך, אולי, להוסיף מרכיב נוסף — בחברות הללו המסורת ההיסטורית היא גם בעלת אופי לאומי, אם לא לאומני . בפולין ובהונגריה, שעד לפני חמש או שבע שנים נדמה היה שהמעבר לדמוקרטיה הוא יחסית מוצלח, רואים היום תופעות אחרות . ראש ממשלת הונגריה, באופן מוצהר, מעוניין להוביל מהלך כלל אירופאי של דמוקרטיה לא- ליברלית במובן של משטר דמוקרטי הנבחר בבחירות חופשיות, אולם ללא זכויות אזרח או זכויות למיעוטים דתיים או אתניים . מתברר שגם בפולין וגם בהונגריה אנו רואים חזרה כמעט מילולית לשיח הפוליטי של שנות ה- 30 של המאה ה- 20 . לא ניתן להבין את מה שקורה בפולין כיום בלי להשוות את דבריו של ראש הממשלה קצ‘ינסקי ואת אלו של מפלגת “חוק וצדק“, שהוא עומד בראשה, לטיעונים של המפלגה הלאומנית ההיסטורית הפולנית . הלאומנות הפולנית הנוכחית היא המשכה של המסורת זו . מתברר שהיא קנתה אחיזה חזקה בשכבות רחבות, ואין ספק שהיא חזקה יותר בכפר מאשר בעיר, בפריפריה מאשר במטרופולין .

כרמל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר