הקדמה

עמוד:10

10 איתן קליין, אברהם ( אבי ) ששון ואיילת לוי - רייפר פולחנים אליליים . במאמר השלישי מציגים סער גנור, שפרה וייס ואמיל אלג'ם את תוצאות החפירה שערכו מדרום לתל בית מרסים שבשפלת יהודה הדרומית ובה נתגלה בית חווה משלהי תקופת הברזל מטיפוס בית ארבעת המרחבים . בית חווה זה משקף תופעה רחבה המדגישה את אופן הארגון היישובי בממלכת יהודה בתקופה שלאחר הכיבוש האשורי, הכולל חוות הפזורות סביב ערים ויישובים מרכזיים . יעל עבאדי - רייס, החותמת במאמרה את שער זה, מציגה את תוצאות החפירות של מְצד מהתקופה הפרסית שנתגלה במושב נתיב העשרה שבמישור החוף הדרומי . המאמר מנתח את מיקומו של האתר מבחינה גיאוגרפית-היסטורית ומתחקה אחר האירוע ההיסטורי שהביא לחורבן המצד . שער "התקופות הקלאסיות" נפתח במאמרם של איתן קליין ובועז זיסו על חרותות של כלי שיט שנתגלו בחללים תת-קרקעיים מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה . החללים חוברו למערכות מסתור כחלק מההכנות למרד בר- כוכבא . המחברים מציגים כמה הצעות לתיארוך החרותות ולמשמעותן הסמלית . המאמר הבא הוא מאמרם של ולדיק ליפשיץ ודניאל וורגה, המציגים את תוצאות חפירותיהם בח'רבת אל-דוואימה, בסמוך למושב אמציה שבשפלת יהודה . במאמר מתמקדים המחברים בהצגת שרידי בית האחוזה מהתקופה הרומית הקדומה, מאגר המים המיוחד המצוי תחתיו ומערכות המסתור מתקופת מרד בר-כוכבא והקשרם ההיסטורי-מרחבי של כל הללו . מאמרם של בועז זיסו, אמיר גנור, רותי ג'קסון - טל ואיתן קליין עוסק בממצאי החפירות מהתקופה הרומית המאוחרת שנערכו באתר חורבת עתרי שבשפלת יהודה בין השנים 1999 - 2000 . ממצאים אלה מעידים כי במקום התקיים יישוב פגאני בתקופה זו, וניתן ללמוד מהם על אמונותיהם, מנהגיהם, וארגונם החברתי של תושבי המקום . מאמרה של נורית פייג עוסק במערך הכנסיות מהתקופה הביזנטית בתחום אשקלון, בהסתמך על תוצאות החפירות וכתובות הפסיפסים שנמצאו בכנסיות הביזנטיות בעוצם ובחצור-אשדוד . מאמרו של מוטי היימן, החותם שער זה, מציג את מיזם מיפוי המערכות החקלאיות מהמאות השישית-שמינית לסה"נ באזור שבין ניצנה לאשקלון . על סמך תוצאות הפרויקט מציע היימן שחזור של המערכת היישובית בנגב המערבי במעבר בין התקופה הביזנטית לתקופה האסלאמית הקדומה . שער המחקרים "מימי הביניים ועד העת החדשה" פותח במאמרו של רפאל י' לואיס, העוסק בניסיון שחזור מרחב הלחימה בתקופה הצלבנית מסביב לתל אשקלון . מחקרו, המסתמך על שיטת ה"ארכיאולוגיה המרחבית", מסתייע בפענוח של תצלומי אוויר ומפות מראשית העת המודרנית, ובאמצעותם מוצע כי המרחב הנופי שמדרום ומצפון ל"שער ירושלים" בתל אשקלון הושפע מבניית

רסלינג

המכללה האקדמית אשקלון


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר