|
|
עמוד:10
10 | המלחמה הבאה בצפון : תרחישים, חלופות אסטרטגיות והמלצות למדיניות הישראלית של יכולות התקפיות של חזבאללה, איראן ושלוחיה בזירה הצפונית — לבנון, סוריה ומערב עיראק — וכן לדרוש אחריות של המערכת המדינתית הלבנונית והסורית, תוך כינון כללי משחק ומשטר גבול שיכללו מנגנוני פיקוח ואכיפה בינלאומיים, וכן מנגנון תיאום וקישור בהשתתפות כוחות האו"ם . דרישת המקסימום צריכה להיות הסדרה הכוללת יכולת לאכוף את פירוק חזבאללה כמיליציה עצמאית, או למצער חסימת כל נתיבי העברת הנשק מאיראן לסוריה וללבנון, וכן את הרחקת יכולותיה הצבאיות של איראן ושלוחיה מלבנון ומסוריה ( פרק ז ) . בתחום התודעה — נדרש לגבש מראש אסטרטגיה שתותאם לקהלי היעד השונים : הציבור הישראלי, חזבאללה ושאר רכיבי הציר השיעי, והמעגל האזורי והבינלאומי ( פרק ו ) . ולבסוף, למרות שעניינו של חיבור זה הוא ההיערכות הנדרשת לקראת המלחמה הבאה בצפון, חשוב ביותר להמשיך לעסוק במקביל גם בשאלה : האומנם מלחמה רחבה בצפון היא בלתי נמנעת ? זאת נוכח מורכבותה והמחיר הגבוה שהיא צפויה לגבות מכל הצדדים . אומנם ישראל לא תוכל למנוע מלחמה שתיכָּפה עליה, אך בטרם החלטה על מהלך יזום מצידה, מן הראוי למצות תחילה את כל הדרכים למניעתה, ובתוך כך אפילו לנסות להוביל מהלך מדיני גלוי או חשאי, תוך מיצוי ההזדמנות שנוצרה לאחרונה לאפשרות לשינוי ביחסי ישראל-לבנון, בעקבות פתיחתו של המשא ומתן על סימון הגבול הימי ( אמצע אוקטובר ) . זאת למרות ההערכה כי הסיכוי לכך נמוך, כל עוד חזבאללה שומר על מעמדו ככוח צבאי עצמאי ומשפיע על קבלת ההחלטות בלבנון .
|
|