|
|
עמוד:9
הקדמה | 9 קריסטבל נכתב לאורך מרבית חייו הבוגרים של קולרידג' . השיר נכתב במשך 20 שנה, פרסומו הושהה עוד 20 שנה, ולמרות זאת נותר בלתי גמור . לטענת המשורר בהקדמה, השיר שהתפרסם מחזיק רק שניים מתוך חמישה חלקים של המכלול השלם . את שלושת החלקים הנוספים הבטיח לפרסם בהמשך, והחזיק בהבטחה זו 20 שנה נוספות, ממש עד יום מותו . השיר מקוטע ומפולש, חושף תכנים לסבו-ארוטיים שערורייתיים, מערב פואטיקה אקספרימנטלית וז'אנרים קונוונציונליים, ממדים אוטוביוגרפיים ומטא-פואטיים . מראשית התהוותו היה קריסטבל מושא התלבטות ונושא להתדיינויות קבוצתיות בקרב ידידיו ובני חוגו של המשורר, ובמאתיים השנים שחלפו מאז פורסם עורר עוד מאות פרשנויות . פרשניו המומחים של קריסטבל יצרו פרשנויות שונות מאוד זו מזו, שמנסות לשכנע את הקורא בתקפותן . למקרא הפרשנויות האלה התעוררו בי ספקות עמוקים לגבי מהות תהליך הפרשנות . על רקע זה ביקשתי לבדוק אילו פרשנויות תצליח לייצר קבוצת 'קוראות יחפות', כלומר קוראות שאינן פרשניות ספרות מקצועיות, הרחוקות תרבותית, לשונית ותקופתית מערש היצירה . שלא כמו פרשני השיר המקצועיים שנסמכו על הקשרים רחבים של ידע היסטורי, לשוני וספרותי, קבוצת הקוראות הישראליות, שפרשנותה תוצג כאן, נשענה בעיקר על ידע סובייקטיבי ועל התבוננות עצמית וקבוצתית . אולם, כפי שאראה, הקבוצה הגיעה לתובנות דומות לאלה של הפרשנים המקצועיים, ובמובנים מסוימים אף הרחיקה לכת מהם . חקירת השיח הקבוצתי מראה כי הפרשנות שיקפה ומימשה ( בדרכים סמויות וגלויות ) תמות, צירופים לשוניים, דמויות וסצנות שלמות מתוך השיר . ספר זה מתאר את סיפורה של אותה קבוצה . הספר צמח מתוך תחושות קשות שמתעוררות לעתים קרובות מול יצירת ספרות מורכבת : ״אני לא מבינה את זה״, ״אני לא מתחברת״, ״זה משעמם אותי״ . כמענה לתחושות מסוג זה, הספר מציג את אי-המובנות ואת חוסר הפשר לא ככישלון של הקוראים, אלא כמשבר חיוני בפדגוגיה רדיקלית . כפי שיודעים היטב תלמידים, מורים ומנחי קבוצות, תהליך לימוד שירה בכיתה ומחוצה לה כרוך במאבק, בקושי, בהתנגדות ובכישלון . תלמידים הנאלצים ללמוד ספרות שואלים : "למה שאקרא סיפור של מישהו אחר ? למה
|
|