|
|
עמוד:495
כז ע "ב 25 - 43׀ 495 אחרת, ואדון בה להלן, עמ' 524 - ,527 בפירושי לסוגיית הבבלי 'מניין שקרובים פסולים לעדות', ושם גם אדון בדרשות ספרי במדבר וספרי דברים העוסקות בפסול הקרובים . משנת ר' עקיבא א . מבנה הרשימה 6 תשעת הראשונים כוללים בן וחתן והעשיריברשימה של סתם משנתנו נמנו עשרה קרובים . הוא חורגו לבדו . את המבנה של תשעת הקרובים ניתן לתאר בשתי צורות : א פש ר ו ת א 7 1 . אחיו, ואחי אביו, ואחי אמו . 8 2 . ובעל אחותו, ובעל אחות אביו, ובעל אחות אמו, ובעל אמו . 6 בדפוס ראשון, נפולי רנ"ב ( ובדפוסים האחרים התלויים בו ) נזכר 'אביו' בתחילת הרשימה . מילה זו חסרה בכל העדים האחרים של המשנה ( ראו בהערות הנוסח למשנה ) , ישירים ועקיפים, לרבות ציטוטי גאונים וראשונים : הלכות פסוקות, עמ' סא ( בתצלום כתב היד עמ' 90 ) ; הלכות גדולות ג 21 ; רב שרירא גאון ( ראו טויבש, אוצר הגאונים, סימן תקיא, עמ' רכח, וההפניות שם ) ; ספר והזהיר, ב, כו ע"א ; רבנו חננאל ; רי"ף ; ראבי"ה, ג, סימן אלף מד, עמ' תנט ; רמב"ם ( ראו להלן ) ; רמ"ה ; אור זרוע סנהדרין סימן לז ( לו ) ; ספר העיטור, א, נח ע"ד ; מאירי ; תשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן קיא ; שו"ת זכרון יהודה סימן פא ( מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשס"ה, עמ' פב ) , ילקוט תלמוד תורה ( דברים כד, טז, עמ' רנ ) , ועוד . וכן ציין במלאכת שלמה ( לאחר שהוכיח מדברי ראשונים, וכן מסוגיית הבבלי, שהם לא גרסו מילה זו ) שר' יהוסף מחקו וכתב שבכל הספרים לא מצא אבות ( על הגהותיו של ר' יהוסף אשכנזי ראו אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, עמ' 1284 - 1285 ; שפיגל, הגהות, עמ' 339 - 344 ) . מילה זו חסרה גם בספרי דברים רפ . בדברים רבה תחילת פרשת שופטים נוסף בנוסח הדפוס 'אביו', אבל מילה זו חסרה בדפוס הראשון שם, קושטא רע"ב, וכן בדברים רבה מהדורת ליברמן, עמ' 95 ( שהיא על פי כתב יד אוקספורד 147 ) . את חסרונה ביאר הרמב"ם בפירושו למשנה שם, וזו לשונו : 'והאב ובנו הם ראשון בראשון . והטעם שלא מנאו במשנה ויאמר אביו מפני שהוא מפורש בכתוב, ואין סמך לאסור עדות הקרובים אלא ממה שאסר ה' שיעיד האב על בנו או בנו עליו והוא אמרו לא יומתו אבות על בנים וכו', כלומר לא יומתו על פי דבריהם' . כהנא, ספרי זוטא דברים, עמ' 370 - ,371 כותב שאין לקבל תירוץ זה כהווייתו משום שהמשנה חוזרת לא פעם על הדינים המפורשים בתורה . לדעתו ( בעקבות דבריו של א' שמש, ראו הע' 21 שם ) : 'לפנינו דוגמה חד משמעית לשימושה של המשנה בחומר מדרשי סמוי . הווה אומר, רשימת הקרובים במשנה אינה אלא העברה מרשימת 'שאר הקרובים' במדרש הלכה קדום שעמד לפניה, שכבר דרש קודם לכן בנפרד את פסול האב והבן בדיוק כפי שהוא בשני מדרשי ההלכה שהגיעו לידינו' . מדרשי ההלכה יועתקו להלן בפירושי לסוגיה 'מניין שקרובים פסולים לעדות' . 7 זו דעתו של כהנא, ספרי זוטא דברים, עמ' 369 . כהנא מסתייע גם בהקבלה לרשימה שבספרי זוטא דברים, וראו על כך להלן סעיף ד . 8 המילים 'ובעל אמו' חסרות בכתב יד ליידן . רש"י בפירושו למשנה, כז ע"ב, כותב : "ובעל אמו גרסי' בהדייהו" ( כך בדפוס ונציה ר"פ והלאה, וכן הוא בכתב יד מדריד . בדפוס שונצינו רנ"ח [ דפוס ראשון ] — 'בתרוויהו' ) , ונראה שהכיר נוסח שלא גרס מילים אלו במשנה . משום כך סבור רוזנטל,
|
|