|
|
עמוד:14
14 מסך של חול של הפרת הסכמי שביתת-הנשק בולט סירובם של כל שליטי ערב להיכנס במו"מ לשלום 3 עם ישראל, למרות מה שההסכמים כולם מחייבים זאת בפירוש . אינו דומה מצב שביתת-הנשק בין ישראל לערב למצב הקיים, למשל, מאז גמר מלחמת-העולם השנייה, בין מעצמות הברית לבין גרמניה המובסת . לפי ששם נקבע באופן חוקי ועובדתי פיקוח מצד המנצח על המנוצח . כן אין להמשיל את ענייננו לשביתת-הנשק בקוריאה, כי שם נסתיימה המלחמה בתיקו, ללא מנצח ומנוצח . בעוד שכאן היה היה מנצח והיה מנוצח, אלא מחמת משגה ישראלי היסטורי הוחמץ השלום, ואף לא הובטח ואין במציאות לישראל כל פיקוח, להלכה ולמעשה, על מקורות הכוח של המדינות המובסות, לשם מניעת שיקומם מחדש של צבאות ערב והפעלתם . אין בידיה גם כל ערובות נגד הפרת הסכמי שביתת-הנשק מצד מדינות ערב המנוצחות . הפיקוח והערובות מצויים בידי צד שלישי — ארגון האומות המאוחדות — אשר לא אחת נכשל במילוי תפקידיו באזור, בנפול עקרונותיו קרבן למדיניותן של המעצמות הגדולות היריבות, מדיניות אנוכית, לעתים חסרת אחריות בינלאומית . מדינות ערב המנוצחות הן היחידות שהפיקו תועלת מהסכמי שביתת-הנשק . על-ידי הסכמים אלה ניצלו צבאותיהן ממפלה סופית ומוחלטת ונמנע פתרון חיובי וסופי למה שקורין “הבעיה הארצישראלית" . הן, התוקפניות והמפרות את החלטות או״ם המקוריות, הוכרו כצד לוחם ושווה-זכויות עם ישראל המתגוננת ; הן מוסיפות לקיים אחיזתן בראשי- גשר בתחומי ארץ-ישראל המערבית ונהנות מחסותה של שביתת-הנשק לצורך התארגנות מחדש, “עד בוא עת נקם ושילם", תוך כדי הפרת אותם הסעיפים שבהסכמים אשר אינם רצויים להם . בזכות הסכמי שביתת-הנשק הצליחו מדינות ערב לעבור את תקופת השפל במעמדן הבינלאומי עד הגיען לימי גאות שאין משלם, כאשר “מזרח", “מערב" ו"ניטראליים" נאבקים על כיבוש אהדתן . לפיכך, עם כל הכאב ושאט הנפש, אין ברירה אלא להגדיר את המצב כמות שהוא, וכפי שמגדירו האויב : מצב של מלחמה . מי ומי באויבים עצמתה הצבאית של מדינה או של קבוצת מדינות, אינה נמדדת באמת מידה מוחלטת , אלא מתוך השוואה יחסית אל עצמתו של אויב אפשרי או ודאי . 3 "הצדדים בהסכם זה יוכלו, בהסכמה הדדית, לתקן בכל עת את ההסכם או כל תנאי מתנאיו, להפסיק את תקפם, פרט לסעיף 1 ו- 2 . בהעדר הסכמה הדדית, ולאחר שהסכם זה יעמוד בתקפו שנה אחת ממועד חתימתו, יוכל כל אחד משני הצדדים לדרוש מהמזכיר הכללי של האומות המאוחדות לכנס ועידה של נציגי שני הצדדים על מנת לשקול מחדש, לתקן או לבטל כל תנאי מתנאי הסכם זה, פרט לסעיפים 1 ו- 2 . השתתפות בוועידה זו תהיה חובה על שני הצדדים" . ״אם בוועידה הנזכרת בפסקה 3 של סעיף זה לא הגיעו לידי פתרון מוסכם בשאלה השנויה במחלוקת, יוכל כל צד להביא את העניין בפני מועצת הביטחון של האומות המאוחדות ולתבוע ממנה את סיפוק טענותיו, בנימוק שהסכם זה נכרת בהתאם לפעולת מועצת הביטחון, המכוונת להשכנת שלום בארץ-ישראל" ( שבתאי רוזן : "ספר החוזים למזרח התיכון" — עמודים 23 - 24 ) .
|
דרור לנפש
|