|
|
עמוד:12
21׀הקול והטע ם 7 של המסורת היהודית . חשיבותה וקדושתה 6 והפָּרָה-ליטורגילרפרטואר הליטורגי של נעימה זו עולות על כל אלה של כל נעימה אחרת, ובכלל זה הנעימות ששודרגו 8 ההגדרה "לחן מסיני" באה להזכיר שנעימהמשנתקבלה ההגדרה "לחן מסיני" . מסוימת יוחדה לטקסט נבחר אחד ואין להנעים אותו טקסט אפוא בנעימה אחרת זולת זו ש"נתקבעה" לו . הדברים אמורים גם בנעימה שהתגבשה במשך מאות השנים האחרונות, ולא בנעימה "מקדמת דנא" דווקא . "לחן מסיני" נועד אפוא לתת תוקף של "קדושה" לנעימה מסוימת — כאילו "נמסרה" בסיני — שיועדה מכאן ואילך לטקסט יחיד ומיוחד לה, גם אם נתחברה לפני זמן קצר יחסית . 9 אינה הערֵבה ביותר ואולי גם לא האסתטית ייתכן כי נעימת הטעמים של התורה והמרגשת ביותר ברפרטואר נעימות המסורת של עם ישראל, אך אין ספק שהיא הקדושה והטהורה ביותר ברפרטואר המוסיקלי היהודי . נעימות טעמי התורה של עדות ישראל, השונות כל כך זו מזו, הן הלכה למעשה ה"תמורות" העדתיות של 11 ועל כל פנים קדמונית 10 זו הנעימה הקדמונית, אולי מסיני,הנעימה הקדמונית מאוד . 12 — ואשרמאוד : האחת, האבודה, שהיתה ידועה לכל עם ישראל — גברים, נשים וטף 6 ליטורגי — כל עניין ( כולל מוסיקה ) השייך לפולחן הדתי שבבית הכנסת או אצל עמים אחרים בהיכלותיהם . 7 פָּרָה-ליטורגי — כל עניין ( כולל מוסיקה ) השייך להזדמנויות דתיות שמחוץ לבית הכנסת או מחוץ להיכלותיהם של עמים אחרים, למשל זמירות לשבת המושרות בבית, שירים דתיים במסיבת בר-מצווה, חתונה או הילולה . 8 "לחן מסיני" ( וגם "הנעימה מסיני" ) הוא ביטוי הבא לתת תוקף לעתיקותה ולקדושתה של נעימה כאילו ניתנה בסיני, גם אם הנעימה איננה קדמונית כל כך . העניין מבטיח שלא ינסו להחליף או לשנות דבר בנעימה . 9 נעימת הטעמים הרגילה הנוהגת תדיר בקריאות השבת ובמועדי ישראל ובימות החול ( שני וחמישי, ראש חודש ועוד ) . 10 כמה קדמונית היתה "הנעימה מסיני" ? האם ניתנה בסיני עם התורה שבעל פה ? על כל פנים, תמיד היה אתוס שלפיו חלקים מסוימים בעם ישראל על עדותיו אימצו לעצמם מערכת של רעיונות המייחסת את מתן הנעימה למתן תורה עם התורה שבעל פה . לעומתם, ישנם חלקי עם החולקים על כך ומייחסים לנעימה קדמוניות מופלגת בלבד . 11 ראו תלמוד בבלי, נדרים לז, ע"ב : " 'ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא' . 'ויקראו בספר בתורת האלהים' — זה מקרא, 'מפורש' — זה תרגום, 'ושום שכל' — אלו הפסוקים, 'ויבינו במקרא' — זה פיסוק טעמים, ואמרי לה : אלו המסורות . אמר רבי יצחק : מקרא סופרים ועיטור סופרים, וקריין ולא כתיבן, וכתיבן ולא קריין — הלכה למשה מסיני" . 12 מצאנו בתלמוד הבבלי, מגילה כג, ע"א : "תֲנו רבנן : הכל עולין למנין שבעה, ואפילו קטן ואפילו אשה . אבל אמרו חכמים : אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור" . המפרשים במקום נמנעים משום מה להידרש למשפט "משום כבוד הציבור", ואולי אף מתעלמים ממנו כליל . השאלות הרבות העולות מגמרא זו הן, למשל, אם הכול עולין לתורה, מדוע נצרך התלמוד להוסיף "ואפילו אשה" ? ! ומדוע אפוא לא תעלה אישה לתורה, שהרי נאסר עליה רק לקרוא בתורה ? ומהו "כבוד הציבור" בענייננו, שכן "מפני כבוד הציבור" הוציאו את הנשים מכלל
|
|