כניסה

עמוד:10

אֶת פָּנֶי אֲבַקֵּשׁ 10 שבהכרח אין לי גישה ישירה אליהם . משם אני דובר וכל ,המשוקעות בדיבורי דיבור על דיבורי עדיין ייערך ממקום זה . יה בבחינת דיבור חי,השיחה היא על כן מכוננת את אפשרות דיבור האמונה שיה אלא מבקש לחרוג חריגת, דיבור שאינו משחזר וממחזר את שכבר נאמר ונחשב תו המוחלטת של האלוה . רוּחֵ אמונה אל עבר אַ חיבור תיאולוגי המבקש לשתף בלבטי אמונה ובפריצת דרכיה חייב להיות אפוא הוא הזמנה לשיחה כשם שהוא חייב אף לתעד שיחות שהיו ואשר נמשכות . אך הוא מבקש ; רפלקטיבי בלבדאו . חיבור תיאולוגי אינו מתבונן יותר מכך נתבע ל לנתב את עצם החרגת המחשבה . בכך מתחרה הוא אף על השפה הדתית . הדיבור יעקב, – ( כח, יא ) בראשית'וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁהחי הוא אירוע : ׳ לות ממולדתו כדי להגיע למקום שבו יתגלו אליו מלאכיגְ כמו אברהם, נאלץ לִ נמנע,-, ואולי באופן בלתיהים העולים ויורדים בסולם העולם . ההחרגה היאוהאל . , לאירוע הפותחה לפגיעה במקוםוהתקו חיבור תיאולוגי מבקש אפוא להיות אירוע שיחה שהוא דיבור חי, דיבור שלא לתהות על חזית העולם, בבקשנו את אלוהינו ,קוראגם רק מאפשר התבוננות אלא כפי שהיה מוכר לנו . הוא בהכרח נערך בשפה שירשנו מאבותינו, והוא בהכרח שב האם ניתן לרענן את לשוננו 'אל הלשון, אך האם יהא בו ממד של ׳שירה חדשה ? שמוע שהיא מעמידה לרשותנו ? ואת אופני המִ היאםאותשהפערים המושכליםוזאת בזכות,לשון שירה היא לשון ההחרגה של התמונות המשוקעות במשמעות תןה וערעור אחיזרָפוערת בשטף הלשון הדבוּ רה,המקובעת בלשון הדבוּ, אותה אנו יורשים ש המילים ותבניות התחביר . התמונה מיהלָ נוטה לסגירות ; יש לה אינטרס בסגירות . היא משייפת את קצותיה כדי שצְ נעתנעת התבוננות, היא מוֹ ם ושלמים . סגירות המשמעות מוֹוצילומיה יופיעו יציבי ל מתנהל כברל נתון בה והכֹּנעת שיחה . הכֹּ וֹומ – מילא אמונה וידיעה ומ – מחשבה במרחב הנקבע מראש, טרם בואנו לעולם . אודותיו . על החיבור הנוכחי הוא הזמנה לחשוב אלוהים בעברית, הזמנה לשיחה בה ניגשים אנו לדבר ש בבקשת רענון השפה ,שירהחיבור מעוצב בעיקר בלשון שירה מבקשת לאפשר את הפערים הפותחיםהאל האלוה, עליו וכלפיו . לשון אותנו למרחב המחשבה . ודוק : מחשבה . ועל כן הוא נכתב רווי , לשתף בהתבוננויות החיבורקוראים מבקשהה אלי בפני ם על ידיהזמין את מילויָולגיסא פערים המבקשים למנוע את סגירות הנאמר מחד , . החיבור מעוצב כשרשור של אמירות בפרקונים מאידך גיסאהקוראים כמגיבים שעל סידורם התמטי נעמוד מיד . ,בפרקים רחבים יותרערוכים והפרקונים עצמם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא