|
|
עמוד:11
להיות אמנות נושאיות, המתאפיינות בדרך כלל לפי תחומי הפשיעה שבהם הן עוסקות, כאמנת פלרמו למאבק בפשיעה המאורגנת ; וניתן אף לכרות הסכמי אד ‑ הוק בין מדינות לשם ביצוע הסגרות ספציפיות . בעידן הגלובליזציה השתכללו עד מאוד יכולות הסחר והתקשורת . סחורות, מידע, הון ובני אדם חוצים באופן וירטואלי וממשי גבולות ויבשות . הפשיעה הבינלאומית אינה מפגרת אחר מגמות אלו . עמד על כך השופט אדמונד לוי, בהתייחסו לבקשת ההסגרה בעניינו של זאב רוזנשטיין : לפשיעה חוצת גבולות, מנקודת המבט העבריינית, יתרונות לא מבוטלים . הפוטנציאל הכלכלי בעבירות אלו הוא רב . ביצוען מקנה לעבריין המקומי כר פעולה רחב במידה ניכרת מזה העומד לרשותו כשהוא מצמצם את מעשיו לשטחה של מדינה יחידה . הדבר מאפשר לו לכוון את פעילותו הפלילית למקום המצמיח את מרב הרווחים . הוא קונה לו יכולת לפעול מרחוק, באמצעות שליחים, תוך חשיפה מינימלית לסיכון אישי . הוא רוכש לעצמו כוח לברור את הדין החל עליו במקרה שייתפס . עבריינות בינלאומית אף מביאה, פעמים רבות, להקמתה של תשתית פלילית חובקת עולם העלולה לשמש, לבד מן הייעוד המקורי שלשמו הוקמה, כר נוח לפיתוחם של אפיקי פשיעה חדשים ומגוונים . . . פשיעה חוצת גבולות התקיימה משחר ההיסטוריה . ברם, התופעה הלכה והעמיקה עם התפתחותן של דרכי התקשורת והמסחר בין מדינות . וככל שהלך העולם והפך ל"כפר גלובלי", נעשתה המלאכה העבריינית . . . קלה יותר . . . מצב דברים זה הביא לגידול ניכר בממדיה של הפשיעה הבינלאומית, בהיקפם ובחומרתם של המעשים, המתפרשֹים לאורכו ולרוחבו של הגלובוס . . . מציאות עבריינית זו מחייבת מערכות משפט ברחבי העולם לשכלל את מאבקן בפשיעה . . . בתוך כך, הסגרת עבריינים הפכה אמצעי חשוב מאין כמותו בלחימה בפשע . ספר זה מבוסס על היכרותי הבלתי ‑ אמצעית עם מרבית הפרשות המתוארות בו, שנוהלו בתקופת כהונתי כמנהל המחלקה הבינלאומית . עם זאת, לשם כתיבתו נערך תחקיר מקיף שכלל עיון באלפי מסמכים, עשרות ראיונות עם שופטים ופרקליטים, חוקרי משטרה ואנשי מודיעין, קורבנות עבירה, שרי משפטים ועם אין ערי מקלט 11
|
|