|
|
עמוד:9
משמעות לימודית , אלא גם רגשית . כאשר המורה יכולה להטות אוזן קשבת ולאפשר לתלמידיה לדבר על רגשותיהם ועל ההתמודדות עם חוויות בבית הספר או בבית , עשוי המפגש להניב פניות רגשית החיונית כל כך ללמידה אפקטיבית [ . [ ... המפגש האישי יוצק גם את התשתית לכבוד הדדי . התלמיד פוגש אדם שיושב מולו ומקשיב לו . הוא מסתכל על המורה כשם שהמורה מסתכלת עליו – מקרוב . הוא שומע את קולה , יודע איך היא מרגישה באותו בוקר ומצליח להבחין באישיות שלה . בתהליך זה נוצרים דברים החסרים לנו כל כך בשגרת בית הספר – היכרות , כבוד אנושי והערכה הדדית . ( תמיר , , 2015 עמ ' 103 ) ברוח דברים אלה וגישות חינוכיות חדשניות שהתפתחו בפינלנד ובמקומות אחרים , אנו מבקשים להחליף את הפרדיגמה או המדיניות החינוכית הנהוגה של הבחנה בין הוראה סטנדרטית ובין הוראה פרטנית לתלמידים מתקשים ולחתור לדגם חלופי שבו הסטנדרטי הוא פתיחות לרבגוני . אנו מציגים , במילים אחרות , עמדה חינוכית אשר מראש מכבדת את ההבדלים הבין - אישיים ( שונו ּת בין - אישית ובין - תרבותית ) , את מגוון ליקויי הלמידה ואת מגוון סגנונות הלמידה וההוראה . בחלופה המוצעת אנו מבקשים להיפטר מן החלוקה הדיכוטומית בין הוראה גנרית הניכרת בסטנדרטיזציה של תוכני הלמידה ודרכיה ובין הוראה יחידנית המותאמת למתקשים ולחריגים . האלטרנטיבה המוצעת היא דגם של הוראה הומניסטית אשר רואה כמכלול אחד את ההתקדמות בקניית דעת ובפיתוח כלים ומיומנויות ואת הרווחה הנפשית של התלמיד , תחושת הערך העצמי והמסוגלות האישית , השייכות הקהילתית וההשתתפות הפעילה במעגלי החברה . לפיכך חשוב בעינינו שגם אם בספר זה מרבית התכנים יתמקדו בהוראה ולמידה פרטנית , במפגשים ייעודיים או בתוכניות התערבות מגמתיות , מן הבחינה העקרונית אנו מבקשים לקדם גישה פרטנית שתהיה הולמת ומקדמת גם בכיתות רגילות ומרובות תלמידים : הן ב " תפירה אישית " של תוכניות לימודים מגוונות לתלמידים השונים בהתאם למאפייניהם הייחודיים ; הן ביישום גישות חינוכיות חדשניות כלל - בית ספריות , דוגמת מיינדפולנס , מעגלי קשב , פדגוגיה מתבוננת או מודעות קשובה ; והן ביישום מאפייני היסוד של ההוראה הפרטנית , כגון יחס אישי , קשר דיאלוגי והיענות לצרכים הייחודיים ולסגנונות הלמידה השונים . כאמור , הרבגוני הוא הסטנדרטי החדש .
|
|