מבוא

עמוד:י

לדחותם . לקראת סוף תקופת הגאונים , רס " ג ( 942 – 882 ) הוא הראשון אשר מביא את הכלל , שאין סומכין על דברי אגדה . הרקע לכך , התקופה שבה נלחמת היהדות הרבנית נגד אמונות הזרות לה : כגון ' כופרים ' קיצוניים כמו חיוי הבלכי או הקראים והמינים , ומאוחר יותר בעלי הגישות השכלתניות ( בהשפעת הפילוסופיות האסלמיות ) . סיכום גישתו של יונה פרנקל היא שדברי הגאונים הם אפולוגטיקה . עוד נשוב לשיטת פרנקל בהמשך , כשנדון בכמה " ראשונים " שגם מפיהם אנחנו חיים ונתחיל בגישת הרמב " ן : גישת רמב " ן לאגדה היא שדברי האגדה צריכים לימוד לגופם אך אינם מחייבים כפירושים פשטיים לתורה , בשונה ממדרשי ההלכה שנראים לו מחייבים את הפירוש הפשטי לתורה . לעתים הוא מבאר את מדרשי האגדה ומציג כנגדם את הפשט ( כגון בפירושו לדב ' י . ( 1 בפירושו לבר ' ח , 4 הוא כותב : כתב רבנו שלמה : " מכאן אתה למד שהיתה משוקעת במים אחת עשרה אמה ; כפי החשבון הכתוב בפירושיו , והוא כן בבראשית רבא ( ב " ר לג , ל ) . אבל כיון שרבנו שלמה מדקדק במקומות אחר מדרשי ההגדות וטורח לבאר פשטי המקרא , הרשה אותנו לעשות כן , כי שבעים פנים לתורה , ומדרשים רבים חלוקים בדברי חכמים . ואומר אני , שאין החשבון הזה שאמרו נאות בלשון הכתוב ... כלומר בדברי רש " י מצא רמב " ן היתר לעתים להעדיף פשט על פני מדרש הגדה . לעומת גישה זו , בפירושיהם של פרשנים רבים , בעיקר מפרשני אשכנז וצרפת , ניתן למצוא נטייה לקבל את סמכותה של האגדה ואת פרשנותה למקרא , כגון רש " י ובעלי התוספות . . 5 ראה י " ש ליכט , ' רמב " ן ' , מ ' גרינברג ( עורך ) , פרשנות המקרא היהודית , מוסד ביאליק , ירושלים תשמ " ג , עמ' ; 60 - 62 י ' קאפח , ' דרכו של הרמב " ן בפרשנות ההלכתית על פי פירושו לפרשת משפטים ' , עבודת מוסמך , אוניברסיטת בר - אילן , רמת - גן , תשס " ו . . 6 שאול ליברמן בספרו שקיעין , ירושלים תרצ " ט , במאמרו " הספרים היהודים שהיו לפני מרטיני " , עמ ' , 73 - 83 כתב : " בתשובה המרכזית שדחו בה היהודים כמה מן הטענות של הנוצרים , והיינו שאין הם מאמינים בכמה אגדות . וכן טען רבינו הגדול ז " ל ( רמב " ן , בספר הויכוח ) ' עוד יש לנו ספר שלישי הנקרא מדרש רוצה לומר שרמוניש ( sermons ) וכו ' זה הספר מי שיאמין בו טוב ומי שלא יאמין בו לא יזיק וכו ' ... וכבר החליטו הגאונים : אין סומכים על אגדה , אין מקשין באגדה וכדומה , עיין הרשימה באוצר הגאונים של ד " ר לוין , חגיגה עמ ' , 59 - 60 ועיין כוזרי סוף מאמר ג ' ואוצר הגאונים ברכות , חלק הפירושים עמ ' , 91 הערה י ' . ודברי הרמב " ן הם שרירים וקיימים כפשוטם וכפי שאמרם " ( כלומר , ולא רק כדי לדחות מעליו את טענת הנוצרים ) . . 7 להרחבה והעמקה בפרשנות האגדה אצל הגאונים , ראשונים ואחרונים , ראה : ספרו הקלאסי של י ' היינמן , דרכי האגדה , ירושלים תש " י ; י ' פרנקל , דרכי האגדה והמדרש , גבעתיים תשנ " א , עמ ' ; 501 - 531 הנ " ל , מדרש ואגדה , תל אביב תשנ " ז , עמ ' M . Saperstein , ' The Aggada : Problam and Challenge ' , id ,. ; 849 - 935 ; Decoding the Rabbis , Cambridge , MA 1980 , pp . 1 - 20 י ' אלבוים , להבין דברי חכמים : מבחר דברי מבוא לאגדה ולמדרש משל חכמי ימי הביניים , ירושלים תשס " א . למובאות רבות בדבר הפרשנות הראויה לאגדה , בדברי הגאונים , חכמי ספרד , חכמי צרפת , פרשני המדרש הקלאסיים , מהרש " א , מהר " ל ועוד , ראה מ ' גרוס ( ואחרים ) , דרכים בפרשנות האגדה , תל אביב תשס " ח . למובאות נוספות ולציטוטים מדברי חז " ל בעניין זה ראה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא