|
|
עמוד:13
עומדים במרכזם , מהווה תרומה מעמיקה למדע של תולדות הרעיונות בכללו , ודוגמה מופתית לשילוב של חקר היסטורי , חקר רעיוני וחקר פילולוגי במיטבם , וכיצד הם יכולים להצמיח יחד הבנה מעמיקה בסמלים בעלי משמעות כלל אנושית וכלל דתית . מחקרים אלה , שגם דרך כתיבתם חיונית , סוערת ומרתקת , היא בלי ספק אחת התרומות המרכזיות של שלום למדע הדתות ולתולדות הרעיונות . הפרשה ההיסטורית המרכזית שהעסיקה את שלום מאז שנות השלושים היא תולדות המיסטיקה היהודית , מקבלת האר"י ועד הנדבכים המאוחרים שבתנועה החסידית . לגבי שלום הייתה זו יריעה אחת , בת קרוב לחמש מאות שנה , שראשיתה בהתפתחות הקבלה ערב גירוש ספרד ובעקבות הגירוש , שיאיה הם בהופעת קבלת האר " י , הופעת השבתאות והופעת החסידות , והיא מאפיינת ומעצבת את תולדות המחשבה היהודית ותולדות ישראל בכלל במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים . בתוך יריעה מחקרית זו מצויה שאלת דמותם של ימי הביניים היהודיים והתפתחותם לקראת סיומם - ראשיתם של הזמנים החדשים בתולדות ישראל , והניסיון להבין את הדחפים העיקריים שעיצבו את דמותה של היהדות בזמן החדש . אין ספק שבתחום זה תרם שלום תרומה מכרעת להבנה העצמית של עם ישראל , תרומה המהדהדת והולכת גם בימינו . מעמדה של הקבלה נשתנה ערב הגירוש , מצד אחד בגלל ירידתה של הפילוסופיה היהודית , המתחרה העיקרית של הקבלה בתחום התרבות היהודי ספרדי , ומצד שני בגלל ההתגברות המתמדת של המתח המשיחי במשך המאה השש עשרה . גורמים אלה הביאו לאט לאט ליציאתה של הקבלה מן המסגרת האזוטרית שקבעה לעצמה בימי ר ' יצחק מגי נהור ולראשית הופעתה ככוח משפיע ומעצב של התרבות הגלויה , הציבורית , בגלויות ישראל . המגורשים שנדדו לאיטליה , לטורקיה ולארץ ישראל , לירושלים ולצפת , הביאו אתם חיוניות חדשה ודחיפה חדשה , שהביאה להתעוררות רוחנית רחבת ממדים , ושיאה - התפתחותה של קבלת האר"י בצפת במחצית השנייה של המאה השש עשרה . קבלת האר"י , כפי שהסביר שלום , שימשה מענה רוחני רב תנופה , בעל ממדים מיתיים קוסמיים , למשבר העמוק של הגירוש ולתחושת הגלות החריפה שנשאו עמם המגורשים וחילקוה גם עם אלה שלא נפגעו מן הגירוש . קבלת האר"י העבירה את משבר הגלות ללב לבה של האלוהות , וראתה בפעולת התיקון , שנועדה לתקן משבר זה , פעילות משיחית שעיקרה , קודם כול , גאולת האלוהות , ורק כתוצאה מכך גאולת האדם מישראל . תורה זו , שיוצריה ביקשו לשמרה בסוד , פשטה במאה השבע עשרה במהירות בכל תפוצות ישראל , עיצבה את דמותן של ספרות המוסר וספרות הדרוש , שזכו לפריחה
|
|