|
|
עמוד:11
א . אפיון חברי המפלגות הנסקרים . גיל , מגדר , השכלה ומעמד חברתי , זיקה לדת ושיוך לקבוצת לאום — אלה הקטגוריות שבחרנו כדי לאפיין את חברי המפלגות הנסקרים . נמצא שכמו במרבית הדמוקרטיות המבוססות גם בישראל ההרכב החברתי של אוכלוסיית חברי המפלגות אינו משקף תמונת ראי מדויקת של ציבור הבוחרים הכללי , ואף לא של ציבור הבוחרים של המפלגה . ההטיה המוכרת במחקר העולמי בעניין ההשתתפות הפוליטית צפה ועולה גם כאן : . 1 ייצוג יתר של גברים , של מבוגרים , של משכילים ושל אנשים ( כאמור , בעיקר גברים ) ממעמד חברתי–כלכלי גבוה . . 2 בעניין זה מתגלים גם הבדלים מעניינים בין המפלגות : בקדימה בלט במיוחד הפער בין שיעור החברות ( 36 % ) לשיעור הבוחרות ;( 58 % ) בליכוד בלטו הפער בין הגיל הממוצע של הבוחרים ( 44 ) לגיל הממוצע של החברים ( 51 ) וכן הפער ברמת ההשכלה 42 % ) מהחברים בעלי תואר אקדמי לעומת 27 % מהבוחרים ;( במפלגת העבודה בלט הפער בין שיעור בעלי התואר האקדמי בקרב החברים ( 48 % ) לעומת שיעורם בקרב הבוחרים ( 31 % ) וגם — כמו בקדימה — שיעורם הגבוה של חברים ערבים ( 14 % ) לעומת שיעורם הנמוך בקרב הבוחרים . ( 4 % ) ב . הגורמים המניעים אזרחים להצטרף למפלגה , פעילותם ועמדותיהם באשר לחלוקת העוצמה במפלגה . מהתשובות לסקר עולה כי — . 1 הצטרפות למפלגות מונעת מסיבות מגוונות — אידאולוגיות , חברתיות , רצון לתמוך במועמד מסוים בפריימריז או רצון לקדם אינטרסים אישיים . . 2 כאשר נשאלו הנסקרים על הצטרפותם הם נטו לייחס לעצמם סיבות של רצייה חברתית גבוהה יחסית ( אידאולוגיה , ( יותר משייחסו זאת להצטרפותם של אחרים . . 3 מעט פחות ממחצית המצטרפים העידו כי הצטרפו למפלגה ביוזמתם , ואילו אחרים העידו כי הצטרפו עקב פניות של אנשים אחרים , בעיקר בני משפחה וחברים .
|
|