|
|
עמוד:9
גוסטאב יונג , האכזיסטנציאליזם הריליגיוזי משל קירקגור והאב זיסטנציאליזם המיותם משל היידיגר' ופולחנו של פראנץ קאפקה היה תוסס הרבה בחוגים האקדמיים . ומשנתהווה אותו ואקואום רוחני בנוער הישראלי לאחר מלחמת השחרור , פשטה הפסימיות האסתיטית' שרובה היתה נשפעת ממקורות גרמניים , על הספרות העברית הצעירה , ואיזה לתום התחיל מהלך בשירה ובסיפורת של שנות החמישים , יתום סתמי שממוני שאין בו לא מן 'הקפי צה אל אלוהים' של קירקגור ולא מן השוועה אל האלוהים של קאפקה , אלא מעין יתמות המעמידה פנים כאילו היתה ראשונית , קדום היסטורית וקדום תרבותית , שכל אדם עלי אדמות נושאה בגנזי מעמקיו . אדם קורא ב'סיפורים עבריים בני זמננו' , וברובם נוף המולדת , נושא כיסופיהם של דורות רבים , שאך זה שפך הנוער העברי את דמו לשחרורו , הופך מעין סיוט של קיום ללא שחר , אף ללא התקוממות נגד מישהו לשם משהו , ללא כפירה הזוגית במישהו או במשהו : סיוט לו לעצמו , שאינו בא אלא לשחרר חוויות שכול מן האיסורים שהוטלו עליהן מן המסורת היצירית העברית מאז המקרא ועד היום . הבדידות המםפיגה את הסיפורים המודרניים האלה אף אינה צומחת מן הקרקע , מן האינסטינקטים של חיים ומוות בכל אדם הנשמע והנענה לחליפות ולתמורות בנופו החיצוני כבנופו הפסיכי הפנימי ! אף אין זו בדידות מתוך ייאוש הקוראת למישהו מן המעמקים . איזו יהירות של 'להכעיס' מצמיחה בדידות זו ויתמות זו , שאינן מחוורות לא לבעליהן ולא לקורא הרוצה לעמוד על שורשן . אכן , כהיות השפעתו של 'הדור האובד' באמריקה על המפרות העברית בישראל העמדת פנים ללא ניסיון ריאלי אמיתי , כן היתה השפעתו של הפסימיזם הרומאנטי הגרמני על אותה ספרות עברית העמדת פנים רעה , המתיימרת לאבד כל ריאליות קיומית משלה . אמנם , יש להדגיש שמן הבחינה האסתיטית 'הטהורה' עוררו השפעות אלו כמה וכמה כוחות אימאז'יסטיים , שבדרך כלל הם סמויים , כל עוד המלה האמנותית נשמעת לא רק לגנזיה היא . 1 'סיפורים עבריים בני זמננו / עם הספר , תל אביב , . 1963
|
|