ניירות עבודה לצורך ההתדיינות האידאולוגית בקרב צמרת הייבסקציה בעניין ביסוס שאלת הממלכתיות היהודית הסובייטית

מתתיהו מינץ מאז שנת , 1990 עת הותרה לחוקרים בנושא תולדות הקיבוץ היהודי בברית המועצות הגישה לארכיונים הממלכתיים הסובייטיים , לא רק שהתרחבו תחומי ההתעניינות של ההיסטוריונים אלא גם - ובראש ובראשונה - נדרשה רוויזיה של כמה וכמה הנחות שניתכו את המחקר עד לאותה עת . אמנם הנטייה לבחון מוסכמות ולאזן מסקנות שהתגבשו בלחץ הפולמוס האידאולוגי בין הציונות לקומוניזם בלטה מאוד כבר במחקרים שנערכו בשנות החמישים והשישים של המאה ה ' . 20 ואולם , רק פתיחת הארכיונים הסובייטיים בעשור האחרון של המאה מאפשרת לנו לקדם את המגמות החדשות הללו ולהפיק תמונה אמינה יותר הן של תהליכים והן של אישים שניצבו בעמדות המובילות . בין הסוגיות המטרידות שהסעירו את הוויכוח היתה שאלת תפקודה של הייבסקציה במישור הסתגלותה של הציבוריות היהודית למשטר הסובייטי . האינדוקטרינציה האידאולוגית שרווחה במקומותינו ציירה את הייבסקציה כחבורת מלחכי פנכה , כמשתפי פעולה וחסלנים שלוחי רסן וכעבדים נרצעים של מנגנוני השלטון הסובייטי . אף שהחוקרים היו מודעים לכך שפעילי הייבסקציה היו בעברם אישים מרכזיים במפלגות הפועלים היהודיות שפעלו ברוסיה ערב המהפכה הבולשב...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב